קורבן פסח: שלמים שהוא עולם בפני עצמו | פרשת צו תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין הקורבן שאינו מופיע בפרשות הקורבנות — לא חסר, אלא מוסתר בשלמים. הרמב"ם גילה את הסוד.

משכינה לקרבה: המהפך הרוחני שבין ספר שמות לספר ויקרא | פרשת ויקרא תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין מדוע התורה עוברת מהעיסוק המפורט במבנה המקדש בסוף ספר שמות, לדיני הקורבנות בתחילת ספר ויקרא?

בניית המשכן: התיקון לחטא העגל | פרשת ויקהל-פקודי תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין אחרי משבר עמוק – האם באמת אפשר לחזור לאותה אהבה? פרשת פקודי מספרת על זה בדיוק מפתיע מדוע חוזרת פרשת פקודי על כל פרטי בניית המשכן? הרמב"ן: זוהי טכניקה תנ"כית עתיקה – חזרה מילולית מדויקת מסמנת שיבה לאהבה המקורית לאחר משבר. בית הלוי חולק: הסדר השתנה אחרי חטא העגל, וזה מגלה שמדובר ביחסים חדשים. שתי הגישות מסכימות: עולם שונה נוצר לאחר החטא.

וינחם ה' - בין בראשית לכי תשא | פרשת כי תשא תשפ"ו מפי הרב משה ליכטנשטיין מה ההבדל בין גזירת הכליון של הקב"ה בסוף פרשת בראשית - "כי ניחמתי כי עשיתים", לבין הגזירות בפרשתנו לאחר חטא העגל - "וינחם ה'"

הציץ והחושן: פרט וכלל | פרשת תצווה תשפ"ו מפי הרב משה ליכטנשטיין האמן מטעין את הכלי במשמעות בתהליך היצירה שלו. נעיין בדברי הרשב"ם והחזקוני על הציץ והחושן דרך האגדתא בקידושין 'הקם להם בציץ שבין עיניך'. על המשמעות העצמאית של הציץ משאר הבגדים ומהחושן.

מדוע קוראים לפרשתנו תרומה? | פרשת תרומה תשפ"ו מפי הרב משה ליכטנשטיין מה מקומו של העם במשכן ובבית המקדש? ומה היה המרכז במשכן ובמקדש? 

להיכן הלכו השופטים בפרשת משפטים? | פרשת משפטים תשפ"ו מפי הרב משה ליכטנשטיין לאחר שבפרשה הקודמת ראינו כיצד יתרו מציע את מערכת השופטים, באורח פלא נעדרים השופטים בפרשתנו. נבין כיצד מיקומה של מעמד הר-סיני לפני חטא העגל נותן פשר לשאלה זו, וכיצד יש שינוי לאחר החטא.

יראה ואהבה: שני המעמדים של הר סיני | פרשת יתרו תשפ"ו מפי הרב משה ליכטנשטיין מדוע התורה מתארת את מעמד הר סיני פעמיים בשתי פרשיות שונות, ומה מפריד ביניהם?

והעליתם את עצמותי מזה אתכם | פרשת בשלח תשפ"ו | מפי הרב משה ליכטנשטיין מדוע לקיחת עצמות יוסף היא חלק מסיפור יציאת מצרים? מה הסיבות שהתורה נותנת ליציאת מצרים וכיצד הן שופכות אור על חשיבות עצמותיו של יוסף?

גאולת מצרים: בין ברית אבות לזעקת הסבל | פרשת וארא תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין המתח בפרשת וארא בין שני מודלים של גאולה: גאולה מתוך זכות ותשובה, לבין גאולה מתוך סבל קיצוני.