איך ממנים פרויקטי תשתית ענקיים? הקשר בין כלכלה, תשתיות ומימון בפרק הקרוב של "הקו הראשון", אנחנו פוגשים את צחי נחום ראש אגף כלכלה בחברת נמלי ישראל האחראי על בדיקת כדאיות כלכלית ומציאת מימון של פרויקטים שונים של חברת נמלי ישראל. צחי מספר בפרק איך לאנשי כספים אבן דרך קריטית בפרוייקטים, איך משתמשים בעבודות מאקרו כלכליות להחלטות משמעותיות , כיצד ניתן לממן הקמה של מגה פרוייקטיים, מודלים לכדאיות כלכלית ובחינה מתמדת של צרכי המשק הלאומי אל מול צרכי החברה. מול פרויקטים קיימים יש צורך  גם  בפיתוח עסקי ובצורך "לצאת מהקופסא" בפרוייקטים חשובים כמו 'הובלה חופית' ו'לילה טוב'. הצטרפו לפרק האחרון בסדרה שמסביר איך פרויקט נולד, איך מוצאים לו מימון ואיך דואגים שיגיע לסופו המוצלח!

בים סוער יש מי שינתב אתכם, הכירו את תעבורה ימית אשדוד בפרק הקרוב של "הקו הראשון", אנחנו פוגשים את אביחי חתוכה מנהל תעבורה ימית אשדוד, תפקיד החברה הוא לנהל את כל התעבורה הימית במרחב הימי באשדוד, מבסיס חיל הים בדרום ועד נמל הדרום. אביחי יספר בפודקאסט על אופי העבודה המיוחד של התעבורה הימית ב-4 זרועותיה: תצפית, גוררות, עגינה ונתבים. על הכנסה של אוניות ענק של 400 מטר עם 24 אלף מכולות לנמל, על ניתוב בים סוער, מחסור בכוח אדם מקצועי בתחום ועוד. פרק שכולו שילוב של ים, עבודת ניתוב, מזג אויר ועיתות מלחמה.

מעגנת שביט בחיפה, לא רק יאכטות ודייגים בפרק הקרוב של "הקו הראשון", אנחנו פוגשים את רוני זיסו - מנהל מעגנת שביט בחיפה - האיש שאחראי על תפעול המעגנה הציבורית הגדולה במדינה! רוני מאיר לנו את הזרקור על עולם המעגנות בכלל ומעגנת שביט בפרט הכוללת כ-300 היאכטונרים,  וכ-100 דייגים, עבודה ימית מחד הדורשת סקיפרים מיומנים  ומאידך עבודה שוטפת במערכות העגינה השונות. אבל מעגנה היא משאב במחסור! מוזמנים לשיחה פתוחה על הרגולציה, הצרכים והפיתוח בתחום. בואו לשוט  איתנו!

מה הקשר בין שובר גלים לאלמוגים? בין קו רכבת לחינוך סביבתי? בפרק הקרוב של "הקו הראשון", אנחנו פוגשים את מיכל טוכלר אהרוני -  סמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה בחברת נמלי ישראל -  אישה שבונה לא רק תשתיות, אלא גם אמון ציבורי, עתיד סביבתי וחזון לאומי. טוכלר אהרוני לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של מגה-פרויקטים כמו נמל המפרץ ופארק הקישון, מספרת איך מתחילים כל תהליך עם תסקיר סביבה, משתפת על ההתמודדות עם רגולציה, עם קהילות, וגם עם בעלי חיים רגישים בלב ים. פרק שכולו שילוב של פרוקייטי ענק עם אחריות סביבתית ותאגידית עם אישה שלא רק מתכננת נמל… אלא גם עתיד

99% מהסחורות של מדינת ישראל מגיעות דרך הים. כל מכולה שמגיעה, כל תרופה שמסופקת, כל חלק חיוני שמניע את הכלכלה - עובר דרך תשתית נמלית.אבל מאחורי הרציפים, הקרנות והכבישים - עומד אדם אחד שנמצא בעמדת תצפית אסטרטגית: חזי חאלאויה, יו"ר דירקטוריון חנ"י מאז מאי 2025. בפרק הזה של "הקו הראשון", אנחנו יוצאים למסע עם האיש שאחראי על ה"מאחורי הקלעים" של התשתיות הלאומיות. איך מתכננים נמלים לעידן גיאופוליטי סוער? מה המשמעות של תיאום דיגיטלי? איך מנווטים בין לחצים ציבוריים, רגולציה, צרכים בטחוניים - ולוחות זמנים של מגה־פרויקטים? רק חובה לכל מי שמתעניין בתשתיות, ביטחון ימי, טכנולוגיה אזרחית - ובעיקר בעתיד של מדינת ישראל כאומה ימית במזרח התיכון.

חנה רומנו, מנהלת אגף הנכסים בחברת נמלי ישראל, מספרת על הנדל״ן שמאחורי הסחר הימי.מהו בעצם העורף הנמלי – ואיך הוא קובע את קצב הכלכלה הישראלית?שיחה על תכנון שטחים אסטרטגיים, איזון בין עיר לנמל, וגם על יצירת פתרונות חירום.נעסוק באחריות סביבתית, פירוק מיכל האמוניה, ושיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות.ולבסוף – החזון: קמפוסים לוגיסטיים חכמים, אינטגרציה עם רכבת, וגיוון מגדרי בתשתיות

רונן מועלם, מנהל מיזם תס״ק־ים בחברת נמלי ישראל, חושף איך מהפכה דיגיטלית משנה את הסחר הימי של ישראל.מהפקסים והניירת – אל מערכת חכמה שמחברת נמל, מכס, יבואנים ומובילים בזמן אמת.שיחה על חדשנות, שקיפות ובלוקצ'יין, שמביאה את קהילת הים לעידן של נמל חכם.נשמע סיפורים מאחורי הקלעים, וגם מספרים מפתיעים על היקף הפעילות, ולבסוף נגלה למה תס״ק־ים היא לא רק טכנולוגיה – אלא נכס אסטרטגי לכלכלה הישראלית.

איך נראים רציפים לפני שהם יוצאים מהמים? אבי אלגבה לוקח אותנו למסע הנדסי תת-ימי, בין סופות, כיסונים מבטון ובינה מלאכותית – כדי להבין איך מתכננים נמלים שיחזיקו  חמישים שנה קדימה.

טיקו גדות פורס את המודל המיוחד של ישראל: בעלות ציבורית, תפעול פרטי. מה קורה כשנמל הוא גם משאב לאומי וגם זירה של תחרות – ואיך מנווטים בין כל הכוחות שפועלים בו?

מאחורי הקירות הימיים מסתתרים אתגרים של קיימות, אחריות ציבורית וטכנולוגיה מתקדמת. פנחס צרויה מוביל אותנו לאורך החזון והפרקטיקה של תכנון תשתיות נמליות בעידן של שינוי אקלימי ותחרות גלובלית.