כמה מנגינות יש ל'קדש ורחץ'?מי הלחין את המנגינה ל'מה נשתנה'?מה משמעות הניגון בו אומרים את ההגדה?מה ההבדל בין שתי המנגינות ל'והיא שעמדה'?מהיכן הגיע הפיוט 'חסל סידור פסח'?מה היא המנגינה האשכנזית לחג הפסח?על שאלות אלו, ועוד, ישבנו לענות דרך עיון קצר במניגנות ליל הסדר.

על הפיוט "אז רוב ניסים הפלאת בלילה" ("ויהי בחצי הלילה"), לשבת הגדול ולליל הסדר. גלגוליו מראשית הפיוט בארץ ישראל עד להגדה האשכנזית, פירוש הפיוט והמשמעות, הנצחית, והאקטואלית, שלו.

הפיוט "אדוך חסדך בל יחדל" (מי כמוך ואין כמוך) מושר בקהילות הספרדים בשבת זכור. על הסוגה של הפיוט, ההיסטוריה שלו, המבנה והתכנים.

על ארבע הפרשיות, הפיוטים שנכתבו אליהן (ועליהן), פיוטי שבת שקלים וקרובת השבע "אשכול איווי תאוות כל נפש".מילות הפיוט:אֶשְׁכּוֹל אִוּוּיתַּאֲוַת כָּל נֶפֶשׁבְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי שֶׁבֶת מְצוֹא נֹפֶשׁבִּקַּשְׁתִּיווְלֹא מְצָאתִיו וּפַצְתִּי בְּטֶפֶשׁחָמַק וְעָבַר מִלְהַדְרִיר לִי חֹפֶשׁגָּזַלְתִּישְׁקָלַי מִתֵּת כּוֹפֶר נֶפֶשׁוְטָבַעְתִּי בְּמֵי צוּל בְּטִיט וָרֶפֶשׁ אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂאוְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂאוּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂאגּוֹנְנֵנוּ בְּמָגֵן אֵל רָם וְנִשָּׂא.בא"י מגן אברהם הַכֹּפֶר דְּעוּדִרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶרכְּמוֹ הוּא חָרוּת בְּאִמְרֵי שֶׁפֶרהַתְשִׁירוּבוֹ פְּנֵי נִדְמָה לָעֹפֶרוְיִזְכּוֹר לָכֶם זְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָרוָאֵפֶרוְלֹא יִהְיֶהבָכֶם נֶגֶף וָחֵפֶרבְּתִתְּכֶם מַתַּן זֶה לְשֵׁם כֹּפֶר אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂאוְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂאוּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂאהַחֲיֵינוּ בְגֶשֶׁם אֵל רָם וְנִשָּׂא.בא"י מחיה המתים דּוֹדִי זְכֹרלִי שִׁקְלֵי עֶפְרוֹןאֲשֶׁר שָׁקַל אָב בְּמַכְפֵּל חֶבְרוֹןחֵקֶר שִׁקְלֵייְבוּסִי מַשְׁבִּיתֵי חָרוֹןזָכְרָה לִי עַד לְדוֹר אַחֲרוֹןטַעַם חִיןאֲשֶׁר אֶקְרָא בְגָרוֹןשְׁעֵה מֶנִּי אֵל בְּשׁוּבִי לְבִצָּרוֹן אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂאוְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂאוּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂאוְנַקְדִּישָׁךְ קָדוֹשׁ אֵל רָם וְנִשָּׂא.בא"י האל הקדוש לִי יִשָּׂאעַל אֶבְרַת נֶשֶׁרכִּי יַגִּיד מֵלִיץ עָלַי שִׂיחַ ישֶׁרכֹּפֶר מִשֶּׁלּוֹתֵּן לוֹ תֶשֶׁרכִּי מִלְּפָנָיו הוֹן וְכָבוֹד וָעֹשֶׁרלְהַצְדִּיקאֱנוֹשׁ וּלְהַמְצִיא לוֹ כֹּשֶׁרשָׁת לוֹ פִדְיוֹן לִמְצוֹא אֹשֶׁר אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂאוְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂאוּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂאעַנְגֵּנוּ בְנֹפֶשׁ אֵל רָם וְנִשָּׂא.בא"י מקדש השבת  בְּכַרְמֵי מְלוֹןבֵּין שְׁנֵי שָׁדַיאַרְבַּע מֵאוֹת וָעֶשֶׂר הֲלִינוֹתִי שַׁדַּינָח בְּשָׁכְנָםוְנָם יֵשׁ דַּיוּבְכֵס וַהֲדוֹם לֹא נָם שֶׁדַּיסָע וְעָףבְּבֶצַע שִׁקְלֵי חֲשָׁדַיוְנָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שׁוֹדְדַי אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂאוְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂאוּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂארְצֵנוּ כְשַׁי אֵל רָם וְנִשָּׂא.בא"י המחזיר שכינתו לציון עֵין עֹצֶםהֲמוֹן מִסְפַּר שְׁנֵי עֳפָרִיםמִי מָנָה וּפָקַד בְּחֶלֶשׁ וּפוּרִיםפְּקָדָםפּוֹקֵד בְּחִמּוּשׁ סְפָרִיםוְגַם עוֹד חִמֵּשׁ בְּכָל הַסְּפָרִיםצַחוֹת נִיבשְׂפָתֵינוּ יְשֻׁלַּם פָּרִיםכִּי אָפֵס כֶּסֶף שִׁקְלֵי כִפּוּרִים אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂאוְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂאוּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂאוְתֵיטִיב לָנוּ בְּטוּבְךָ אֵל רָם וְנִשָּׂא.בא"י הטוב שמך ולך נאה להודות גְּדִי קִשּׁוּריָדַיִם בְּרָכוֹת לִשָּׂאבְּאַהַב עוֹר גְּדָיָיו שְׁכִינָה נִתְעַלְּסָהרְעֵה גְדִיּוֹתָיועַל אֶבֶן מַעֲמָסָהצֹאנוֹ עַל שֶׁכֶם וְחֹצֶן נֶעֱמָסָהשְׁחוֹחַבְּנֵי מְעַנֶיהָ בְּאַף מְעַשָּׂהתִּלְבֹּשֶׁתהוֹד עֲדִי עֲדָיִים טְכוּסָה אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂאוְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂאוּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂאבָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם אֵל רָם וְנִשָּׂא.

הפיוט "וארץ שפל רומי" לעשרה בטבת משמש היום כפיוט הפתיחה לסליחות הספרדיות. אך במקורו, הוא היה פיוט שנאמר בתוך חזרת הש"ץ של התענית. על הסליחות לתענית, פיוטים לחזרת הש"ץ, והפיוטים מסוגת "וארץ שפל רומי".וָאָרֶץ שָׁפַל רוּמִי וְגָדַל שִׁבְרִימְשׁוֹמֵם אֵשֵׁב יוֹם סָמַךְ הָאֲרִיעַל צְבִי הַר קֹדֶשׁ צִיּוֹן עִירִילָכֵן אֲקוֹנֵן וְאֶתְאַבֵּל בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי‎‎‎בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי אַרְיֵה עָלָה בְחֵמָהבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּנָה עָלַי חוֹמָהגָּשׁ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַעֲשׂוֹת בְּעַמִּי נְקָמָהוַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה. (בראשית יד ח)מִלְחָמָה שִׁית מִשְׂגַּבִּי וּמוֹשִׁיעִיבְּאוֹיְבִי וּמַכְנִיעִיכּוֹס מָלֵא מֶסֶךְ הַשְׁקֵם יְיָ רוֹעִימָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי. (ש"ב כב ג)מלך עוזרבַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי דְּלָקַנִי אוֹיֵב בַּחֶרֶבבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הֵכִין עָלַי אוֹרֵבוְעַל זֹאת אֲקוֹנֵן וְגִילִי עָרֵבאוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. (ירמיהו ו ד)עֶרֶב יֵהָפֵךְ לְבֹקֶר וּבוֹגְדִים אַל יַעֲלוּ עָלחֹן עַל עַמְּךָ וְלִכְאֵבָם הַעֲלֵה תַעַלזְכֹר לִי בְּרִית אָבוֹת בְּפָרְשִׂי לְךָ כַּף וְשַׁעַלמֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. (ש"א ב ו)ונאמןבַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי זְאֵב עֲרָבוֹת עַל עַמִּי נוֹהֵםבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ חָנָה בְחֵילוֹ עֲלֵיהֶםטָרֹף טֹרַף כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֶםנָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם. (ירמיהו ה ו)עָרֵיהֶם שָׂרְפוּ בָאֵשׁ בִּרְבוֹת תְּלָאוֹתרוּמָה יְיָ בְּעֻזֶּךָ זֵדִים לְהַשְׁאוֹתבּוֹשׁ יֵבוֹשׁוּ בַּעֲשׂוֹתְךָ עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹתקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יְיָ צְבָאוֹתהאל הקדושבַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי יְדֵי צָר הֶחֱזִיקוּ מָגֵן וְצִנָּהבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ כְּאִישׁ עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה עַל קִרְיָה נֶאֱמָנָהלְזֹאת חִגְרִי שַׂק עֵדָה עֲדִינָהגָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה. (ירמיהו ז כט)קִינָה דּוֹבֵר עַמְּךָ בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָוְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מַיִם עַל חָרְבָּן בֵּיתֶךָיוֹם נָקָם תָּעִיר לְצָרִים הוֹמִים בְּבֵיתֶךָדְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי וְלַמְּדֵנִי אוֹרְחוֹתֶיךָ. (ע"פ תהלים כה ד)וחננובַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי מֹנַי שָֽׁפְכוּ עַל עִירִי סוֹלְלָהבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ נִזְרִי הָשְׁלַךְ וְתִפְאַרְתִּי נָפְלָהסְבָבוּנִי הָעֹשִׂים מַכָּתִי נַחְלָהמֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה. (ירמיהו ד יט)אוֹחִילָה יוֹם זֶה לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּהוַאֲחַלֶּה פָנָיו לַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְחוֹבָהאַל תֵּפֶן לְרִשְׁעֵנוּ וּמְחֵה חַטָּאת כְּתוּבָההֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. (איכה ה כא)

על הפיוט לשבת חנוכה "שני זיתים", תוכן, משמעות, מבנה וייעוד.ביצוע הפיוט: https://youtu.be/E6TfSk2Aq0E?si=bBZVOZdvTWuttw1yמילות הפיוט:שְׁנֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּלְרֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּמוּל מְנוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּהֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּלְבֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵללְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵלזְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶלכְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶלזְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵלוְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵלוּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּהֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּמַמְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּהוּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּהוְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּהוּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּהוְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּהוְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּהוְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּהֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּהַנְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִילסְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִילוְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִילוְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִילוְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִילוְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִילוְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּהֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ

על הזמר הפופולרי לחנוכה "מעוז צור", היסטוריה, תוכן, ייעוד, מבנה מנגינה ועוד. ליצירת קשר: דוד, 0585693181, [email protected]לקריאה נוספת:אברהם פרנקל, הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור, המעין נד [ב] (טבת תשע"ד), עמ' 9–21יוסי ברוכי, חידת מעוז צור, אורשת י (תשפ"א), עמ' 7–12שולמית אליצור, פיוטי החנוכה: סמל מול ריאליה, בתוך: דוד עמית וחנן אשל (עורכים), ימי בית חשמונאי, סדרת "עידן", כרך 19, יד בן-צבי, ירושלים 1995, עמ' 303–310דוד אסף,גלגולו של ניגון: מה למרטין לותר ול'מעוז צור', בלוג עונ"ש

מילות הפיוט:בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹםיַעֲמָס־לָנוּ יֶשַׁע וּפִדְיוֹםוּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל־הַיּוֹםוּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאש עֶלְיוֹןכִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל, וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹןשִׁבְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּתבְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוֹת וּבְעַבְדוּתוּבְלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז יְדִידוּתוְהוּא נִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר וָדוּתכִּי עִם ה' הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּתמַה־יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגֹנְנֵמוֹבְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵימוֹלְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵימוֹוַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹכִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ, בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹעֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיולְהַעֲבִיר מִשָּׁם מָעֻזְנֵי[1] מֹרְדָיומֵעֲבֹר בַּשֶּׁלַח פָּדָה אֶת עֲבָדָיוקֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיוכִּי אִם הוֹגָה, וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיווּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיווְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיווּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיועַל־יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיוחַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיונִסְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַישֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מְמַלְּאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַיעֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמֹך אֶת אֲדָנַיוְלֹא נְטַשְׁתַּנִי כָּל יְמֵי עִדָּנַיכִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם, אֲדֹנָיבְּבֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִיםזֶבַח לוֹ בְּבָצְרָה וְטֶבַח לוֹ בְּבוֹגְדִיםוְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאְדִּיםבְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִיםהָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִיםרְאוֹתוֹ כִי־כֵן אֲדוֹמִי הָעוֹצֵריַחֲשׁוֹב לוֹ בָּצְרָה תִּקְלוֹט לוֹ כְּבֶצֶרוּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵרוּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵראֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו, אֱמוּנִים נֹצֵריְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץמֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץוּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץוְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץיָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץבָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּאֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּכְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּבָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹלְהַלְּלוֹ לְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹמִכָּל־אֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹלָכֵן בְּכָל־לֵב וּבְכָל־נֶפֶשׁ וּבְכָל־מְאֹד, נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹשֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹםמִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹםהָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹםוְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוׂות עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹםפֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי־עַד שַׂר־שָׁלוֹםלקריאה נוספת:על זמירות שבת –טובה בארי, 'צור משלו אכלנו' — זמר לשבת, מחקרי ירושלים בספרות עברית, י/יא.על הפיוט 'ברוך ה' יום יום'שולמית אליצור, שירה של פרשה, פרשת ניצבים – עמודים 318–324

על הבקשות, מנהג שירת הבקשות, ופיוט ההתעוררות "אודה לאל".לקריאה נוספת:ד"ר קומיקו יאיאמה, הרקע ההיסטורי של שירת הבקשות, באתר הספריה הלאומית.קטעי המוזיקה:יוני גנוט (אודה לאל) המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית. מונגש על ידי הספרייה הלאומית (ידיד נפש) ישיבת הר עציון (שימו לב)

על הפיוט יום שבתון אין לשכוח, היונה, מתן תורה, ריה"ל מחבר הפיוט, והבתים החסרים.הבתים הנוספים:וּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל הֵאִיר אֹפֶל, וְעַל עָב הֵרִים יֹשְׁבֵי שָׁפֶלוּמִגְדַּל צָרַי אַרְצָה נֹפֵל, אַךְ אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחדְּרֹךְ בַּנַּעַל אוֹיְבִים וְצָרִים, וְגַם הַמְעֵד קַרְסֻלֵּי זָרִיםוְאָז יַעֲנוּ לָךְ עַמִּי בְּשִׁירִים, אֵל הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַלקריאה נוספתעל הפיוט:רחל ארז, יום שבתון – לרבי יהודה הלוי, מעמקים 12 כסליו תשס"חאפרים חזן, השבת בשירתו של ר' יהודה הלוי, באתר הספריה הלאומית. (וכן הפרק לפרשת נח בספרו "ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה – פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד ובשלוחותיה"על שירים מעין אזוריים:שולמית אליצור, שירת החול העברית בספרד המוסלמית, עמודים 111–112עזרא פליישר, "מבנים סטרופיים מעין-אזוריים בפיוט הקדום", הספרות ב (תש"ל), בעיקר עמודים 195–198