על הסתרה ועמימות בדוחות המודיעין בצה"ל כולל התהייה אם טבח שמיני עצרת (7 באוקטובר למניינם) היה יכול להימנע, ואם הרמטכ"ל או רה"מ ראו את ממצאי המחקר על בעיות הניסוח בדוחות המודיעין.***נשמע לכם הגיוני שדוח מודיעיני יהיה כתוב לא ברור, מסורבל או בניסוח דו-משמעי? האם ניסו לטייח דוחות מודיעין של 7 באוקטובר למניינם בעזרת כתיבה עמומה ומכוונת בדוחות אמ"ן? ד"ר עדי אברמסון בדקה במחקרהּ דוחות מודיעין של אמ"ן (אגף המודיעין) ומצאה כי בדוחות יש חלקים הכתובים בשפה עמומה - במכוון ושלא במכוון.בשיחה עימה בקולולושה שאלתי אותה מי מלמד את חוקרי המודיעין בישראל שכך צריך לכתוב ואם בעיות הכתיבה בארץ משותפות לעוד צבאות בעולם, והיא שיתפה במעשה מזעזע וקשה של אי בהירות בכתיבה מודיעינית שהובילה לאסון מחריד ולהרוגים רבים.עוד דיברנו על ריבוי ראשי תיבות שמוכּרים פחות לנמעני הדוח (נז"ס, טק"א), על ריבוי סוגריים ומשפטים מורכבים ומסורבלים, ולא שכחתי לשאול אותה אם היא הציגה את הממצאים המטרידים של המחקר שלה לאמ"ן כך שהרמטכ"ל או ראש אמ"ן או רה"מ שייחשפו לדברים ואם מי מהם הגיב לה.***ד"ר עדי אבּרמסון  - חוקרת את תחום הלשון הצבאית, וכתבה דוקטורט בנושא "הסתרה, עמימות וקריאות בכתיבה מודיעינית-מחקרית באגף המודיעין בצה"ל"; עורכת לשון ומנחת סדנאות כתיבה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הוויכוח איך אומרים "נקדישך ונעריצך", "יתגדל ויתקדש" ו"בורא פרי הגפן", הסבר מה פשר שמות הנוסחים "שאמי" ו"ספרד", ומענה לשאלה אם התפילה נתקנה בלשון המקרא או בלשון חז"ל ולמה זה חשוב כל כך.***מלחמת הסידורים ותיקוני הנוסח בהם מאז ועד היום: האם לשון התפילה מושתת על לשון המקרא או על לשון חז"ל או שמא מדובר במזיגה של השתיים, על השינויים שחוללו האשכנזים בסידור התפילה כולל השפעה שלילית שלהם על סידורי הספרדים ועל תופעת ספירת המילים או האותיות בתפילה ובברכות והשפעתן על הנוסח.שיחה מיוחדת עם פרופ' חיים כהן על לשון התפילה ונוסח התפילה: סקירה על התיקונים בתפילה (מרבי שבתי סופר, דרך הרב זלמן הענא, רבי יעקב עמדין וכלה ברב מאיר מאזוז), באיזה סידור פרופ' כהן עצמו מתפלל ואם הוא מתקן אותו לפי הנוסח הקדום.***הנושאים הלשוניים שעסקנו בהם בפרק:• נקדישך ונעריצך• ברוך חי העולמים• מקיץ נרדמים (בנשמת כל חי)• תשבחות / תושבחות• יתגדל ויתקדש• אפילו שעה אחת; ויעשו כולם אגודה אחת • אי אפשר• כל נדרי; כל עצמותיי• ותערב לפניך עתירתנו• שהכל נהיה בדברו• בורא פרי הגפן, משיב הרוח מוריד הגשם • מודים אנחנו לך שאתה• מנייןוגם על הניסוח בברכות - למה פותחים ב"אתה" ועוברים לנסתר ("שהכל נהיה בדברו" ולא "בדברך"), מה פשר שמות הנוסחים: "שאמי", "ספרד" ועוד הפתעות.***חיים כהן - פרופסור ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן כראש החוג ללשון העברית וכראש התוכנית בעריכה לשונית וכן כראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטה זו.חבר האקדמיה ללשון העברית, ערך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה, היה חבר ועדת הדקדוק של האקדמיה, וכן יושב ראש הוועדה. היה עורך כתב העת לשוננו לעם של האקדמיה, וכן היה חבר המערכת של מילון רב מילים.תחומי מחקרו הם לשון חז"ל ולשון התפילה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

האם "בלי סודות" היה סיפור הצלחה או כישלון בהקניית הקריאה, האם הנוער היום יודע לקרוא, ומה רע בשיטת הלימוד המסורתית קמץ-אל"ף-אָה: לרגל פתיחת שנת הלימודים שיחה חשובה ומרתקת על הטעויות שעשו בלימודי הקריאה בעולם ובישראל ומה המצב היום.***סקירה מיוחדת של התפתחות הגישות והשיטות בעולם הקניית הקריאה: מהשיטה המסורתית קמץ-אל"ף-אָה, דרך השפה כמכלול, בלי סודות, וכלה בדנה קמה - ואיך כל זה קשור ללקויות למידה ולדיסלקציה.בפרק עם פרופ' עמליה בר-און שוחחנו על חוסר ההתאמה בין שיטות לימוד הקריאה של השפה האנגלית לשפה העברית, על ההבדל בין השיטה המסורתית לדנה קמה, והאם היום מלמדים את הילדים לקרוא בשיטה הטובה ביותר.עוד דיברנו על "מבחן ההגדה של פסח" – האם העובדה שהילדים מתקשים בקריאת פסוקים וטקסטים מנוקדים מן המקורות מעידה על בעיה ברכישת הקריאה.***פרופ' עמליה בר-און – הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באונ' תל אביב, מלמדת בחוג להפרעות בתקשורת. קלינאית תקשורת ועוסקת במחקר, הוראה, הדרכה, וייעוץ בתחום רכישת הקריאה והכתיבה, יכולות שפה בגיל בית הספר וּלְקוּיוֹת שפה-למידה.הדוקטורט שלה עוסק בתהליכים ברכישת הקריאה בעברית, והיא הציע מודל ייחודי להתפתחות הקריאה בעברית.יועצת לוועדות שונות של משרד החינוך והראמ"ה (הרשות הארצית למדידה ולהערכה), וקשורה לוועדות רבות שעוסקות בבניית מבדקים להערכת יכולות שפה ואוריינות במערכת החינוכית.לשעבר יו"ר ועד אגודת "אוריינות ושפה", וכיום חברת ועד של האגודה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

העברית של החרדים – איך היא נשמעת, האם הם משתמשים במילים בהוראה שונה מזו של החברה הכללית, האם הם רואים בעברית שלנו לשון קודש, וגם כמה מילים על שטיסל ואפילו על שבאבניקים - פרק על העברית החרדית-ליטאית שמחבקת את היידיש ואת הארמית אבל רואה באנגלית איום.***העברית החרדית מושפעת מהעברית הכללית, מהיידיש ומהארמית - עד כמה האנגלית, שמשפיעה רבות על הלשון הכללית, משפיעה גם עליה? בשיחה עם ד"ר דינה סנדר פירטנו את ההשפעות של השפות השונות על העברית של החרדים-ליטאים בישראל, והדגמנו כל דבר.דיברנו על ריבוי של כבוד ("איך אתם מרגישים באופן אישי?"), על מעמד העברית אצלם - לשון קודש או לשון של ציונים, ואיך הם תופסים את העיסוק בתקן הלשון וענייני עריכת לשון. גם שוחחנו על מעמד הארמית כסמן אינטלקטואלי ויוקרתי, על מילים מעולם הלימוד (מה הפשט?), ואם סלנג מהעברית הכללית נכנס למגזר החרדי (למשל סורי, שאפו).הדגמנו את ההשפעות של העברית החרדית על העברית הכללית, כמו: משפוחה, שבס, מענטש, שכוייח, עסקנו בהגיית תנועת הצירה ey (סייפר, אייזה, בייצים, זייתים) ובהגיית מלעיל (קט֫נים, כּ֫יפה, פק֫קים), ואפילו הדגמנו שימוש שגוי ביידיש רק כדי לשדר קהילתיות (רוגלכים, שטיבלכים).***לפניכם חלק מהמילים שעסקנו בהם בפרק:• על ההבדל בין הלשון הכללית ללשון החרדית: להסתפק - מלשון מספיק או מלשון יש לי ספק; חילוק - עולם המתמטיקה או עולם המחשבה; אוחז - תפיסה ממשית או במובן נמצא או חושב; שייך - לא קשור או לא אפשרי.•השפעת הארמית על העברית החרדית:- הווה אמינא, למאי נפקא מינה, נפק"ם, לנפקם, בלאו הכי, מסותא (מן הסתם), בדיעבד, לכתחילה• אחר: צו"ל, אנ"ש***ד"ר דינה סֶנְדֵר את כתבה את הדוקטורט "עברית המדוברת בפי חרדים־ליטאים בישראל – אפיון סוציו־לינגוויסטי" – נושא הפרק שלנו.בימים אלה היא מעבדת את הדוקטורט שלה לספר.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

על ויכוחיו עם בן-יהודה, על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), וכמובן על המילים שהוא עצמו חידש (שעון, פחמן, עגבנייה) - חייו ופועלו של איש הלשון וחבר ועד הלשון הרב יחיאל מיכל פינס.***"חידושי הבל וריק", הוא כתב נגד אליעזר בן-יהודה ובפרק תשמעו מה הפריע לרב יחיאל מיכל פינס בחידושו של בן יהודה. עוד בפרק: רקע על חייו ועל רעיונותיו שקדמו לבן-יהודה, ורקע על חברותו בארגונים הקשורים לחידוש העברית: תחיית ישראל, שפה ברורה וועד הלשון.בפרק עם ד"ר קרן דובנוב דיברנו על מילים שהוא חידש (כמו: שעון, מחוג, סגול, כתום, מימן, פחמן, עגבנייה), על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), ועל גישתו מתי להשתמש בלשון המקרא (תכנים לילדים דווקא) ומתי בלשון חז"ל (פולמוסים, ענייני משפט) ולמה הוא סבר כך.בפרק תגלו איזו מילה לועזית הוא התכוון לגייר במילה תתרגמה (יצירתי ממש!), מה המילה שכמעט החליפה את המילה רכבת ומה מקור שם הצבע ורוד.***ד"ר קרן דובנוב –לשעבר מזכירה מדעית באקדמיה ללשון. מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם ראש החוג. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקווה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה.עוד פרקים שהקלטנו יחד ב"קולולושה":פרק 15: שולחן, אינטרנט, שמש – למה יש זכר ונקבה בדברים דוממים?פרק 16: ג'וק, ילדים זה שמחה, טראח! – השפעת הרוסית על העבריתפרק 56: עגבניות, גזר ובצל – מתי ביחיד ומתי ברבים?***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

לדבר אֶל נקבה כאֶל זכר – זה מה שקורה די הרבה במגילת רות (למשל: "עשיתם" במקום "עשיתן"), והפרק תשמעו הסבר מרתק על כך שקשור גם להארי פוטר. ועוד בפרק: הסבר על השמות בועז, רות, מחלון, כיליון ואם מחקר הלשון יכול לסייע לנו בתיארוך כתיבת מגילת רות. ***כל מי שקרא את מגילת רות שם לב ל"בלגן" שיש בחוסר ההתאם בין זכר לנקבה: וַתֹּאמֶר נׇעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ *לֵכְנָה *שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ (יעשה) [יַעַשׂ] ה' *עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר *עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי - לֵכְנָה, שֹּׁבְנָה נקבה אבל עִמָּכֶם, עֲשִׂיתֶם זכר. בשיחה עם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל מתברר שש סדירות מופתית בתופעה, ואע"פ שההסבר המרתק נשמע מודרני מאוד מתברר שיש לו מהלכים כבר בספרות הקדומה.עוד עסקנו בפרק בשאלה אם יש השפעות של לשון חז"ל או של הארמית על המגילה, דנו בכתיב מיוחד שמשקף צורות קדומות (יו"ד סופית: (וירדתי) [וְיָרַדְתְּ] הַגֹּרֶן, או נו"ן סופית לנוכחת: וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי), ומכאן ניסינו לענות אם אפשר לקבוע את תקופת כתיבת המגילה לפי הממצאים הלשוניים  - ומה הבעיות בגישה הזו.כמו כן דיברנו על תופעה מעניינת במגילת רות - מדוע כמעט כל הפסוקים במגילה פותחים בווי"ו החיבור, ניסינו להבין אם יש השפעה של השפה המואבית על המגילה, ועסקנו בהסבר לשמות שבמגילה: מחלון, כיליון, עורפה, רות, בועז - ומה אפשר ללמוד מהשמות הללו בשאלה אם הם שמות אמיתיים או שמות ספרותיים בלבד.ואי אפשר בלי הפיל שבפרק: דיברנו על אביו - פרופ' משה בר אשר (לשעבר נשיא האקדמיה ללשון) - על המרתון הכנה לבגרות בלשון שהיה להם, על השאלה אם הוא תיקן את העברית שלהם כשהיו קטנים, ואם הוא חושב שהוא הוסלל למקצוע בגלל אבא שכזה.***פרופ' אליצור בר-אשר סיגל -  ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היה גם ראש המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה (LLCC), והיום עמית מחקר שם.בנו של פרופ' משה בר אשר – לשעבר נשיא האקדמיה ללשון וחתן פרס ישראל.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

תפתחו פה גדול ותגידו "אָההההה" - פרק בריא במיוחד שעוסק באנטומיה וברפואה בראי השפה והלשון: איך אומרים פרונקל בעברית ומה הקשר לגנב; מה ההבדל בין כדור, גלולה, כמוסה, טבליה, קפלייה; ולמה דלקת מפרקים ולא דלקת פרקים.***עברית בחדר הניתוח: בפרק שעוסק במילים מעולם הרפואה שוחחתי עם ד"ר אלישע פרוינד (במקרה שלו ד"ר במובן רופא) על "משקל המחלות" והמיתוסים שבו, על הבעיה המהותית בשם נזלת, ומה החלופה העברית המוצלחת לפוסט-טראומה.עוד דיברנו על הגיית המילה דורבן, למה מלריה נקראת כך ומה החלופה העברית שלה, למה רחם ושד ממין דקדוקי זכר ואילו עורלה ממין דקדוקי נקבה, והזכרנו שמות של בתי חולים ומקומות מעולם הרפואה: רמב"ם, אסותא, מחלף גהה, ארוכת בת-עמי.הינה רשימה של מילים שעסקנו בהן בפרק:*מילים סתומות*בית השחיכיס המרה (כולל על הקשר להומור, למלנכוליה ולמרה שמורחים על האצבע)מזור (איך קרה שהמשמעות גם מכה וגם רפואה)ציימנות (מדוע היא החלופה העברית לאנורקסיה)*קשר בין מילים*ביררנו אם באמת יש קשר בין המילים האלה:תורשה, ירושהפיקה ברגל, פיק ברכייםרֶחם, רחמיםשפעת, השפעהשן, לשנן (בלימוד), שינוילשון, ללושכבד בגוף, כבד משקלכִּליה, כְּלָיהאגן הירכיים, אגנותקרסול, לקרוסרקה, דג רקק*דומים אבל שונים*ביררנו מה ההבדל במשמעות בין המילים האלה:מִפרק, פֶּרק (וכן: דלקת מפרקים, אוטובוס מפרקי, הגיע לפרקו)גב, גוגיבנת, גבנוןעֶצב, עָצבכדור, כמוסה, גלולה, טבלייה, קפלייהשֶכם (שכמים), שכמות (שִכמה)***הפרק לזכרה של אשת הלשון נורית אלרואי ז"ל אשר כתבה עם אלישע את הספר לגופן של מילים – אנטומיה ורפואה בראי השפה ואשר כתבה פינות רבות ברגע של עברית.דברים לזכרה של נורית וכן את ההספד שהספידה אותה חברתה הטובה רות אלמגור-רמון תמצאו הבאתר לשוניאדה.***ד"ר אלישע פרוינד – רופא אורתופד בגמלאות, חובב הלשון העברית.כתב את הספר לגופן של מילים – אנטומיה ורפואה בראי השפה עם נורית אלרואי ז"ל.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

מה הקשר בין המצרית העתיקה ובין הסרט המומיה וסטארגייט, מה המילה שחרטומי מצרים אמרו ואנו משתמשים בה עד היום(!) והאם השמות משה, מרים ואפילו שם החג שלנו פסח מקורן במצרית? - פרק מיוחד לפסח העוסק במילים מצריות בעברית ימינו.***פרק בסימן יציאת מצרים: איך יודעים כיצד נשמעה המצרית העתיקה, אילו צלילים דומים יש לה ולעברית, והאם השפה המצרית היא שפה שמית ויש בה שורשים - שיחה מיוחדת עם פרופ' דנאל קאהן. שוחחנו על השפה המצרית העתיקה - על ההיסטוריה שלה, על הכתב שלה המוכר ככתב החרטומים וההירוגליפים (כולל מה פירוש המילים הללו) ועל אימוץ הכתב היווני, וגם דיברנו על מידת המהימנות של המצרית העתיקה שהושמעה בסרטים ההוליוודיים המומיה וסטארגייט!עוד עסקנו בקשר שבין היאור שבמצרים ובין הירקון, הירדן והירמוך; מה פירוש השם פרעה ומה הקשר שלו לשֵם פיתום (פיתום ורעמסס), ושוחחנו על המקור המדהים של המילה טבעת והקשר למילה אצבע.לא עסקנו רק במילים מצריות שחדרו לעברית ומשמשות עד ימינו, אלא הצפנו תופעה הפוכה: השפעה של עברית ושפות שמיות על המצרית עצמה, כמו במילים: מרכבה, גפן, גוזל.***רשימת המילים ופירושן אשר נידנו בפרק:• השפעת המצרית על העברית:חרטומים, הירוגליפים, תות ענח' אמון, רעמסס, פיתום, ערי מסכנות, פרעה, יאור, אחו, טוטפות, פסים, שוסים, שעטנז, תיבה, בית סוהר, דיו, קסת, טבעת; בגדי שש, בגדי בוץ; אברך; נייר, פפירוס (והקשר למילה נייר באנגלית: paper ולמילה תנ"ך Bible), גומא, ים סוּף, תמסח (שמייצג את ההבדל בין היידוע הזכרי לעומת הנקבי), תחש, שנהב, פסח, צי, שכיה (שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה).על המקור המצרי של המידות: איפה, הין, קב, זרת, אצבע.שמות פרטיים שמקורן במצרית: משה, רעמסס, מרים, מררי, פינחס, פוטיפר, פוטי פרע, חופני, תחפניס, ומילים שלא ידוע: צלופחד, אהרון.• השפעת העברית ושפות שמיות על המצרית:מרכבה, צמד, שריון, אשפה (אשפת חיצים), נערים, משנֶה (השני במרכבה), קצין, צבא, מגדל, שקל, מנה, כסף, גפן, שעורה, זית, חסה, תפוח, עדשים, פול, חומץ, אורן (העץ), קוץ, גמל, עדר, אביר, סוס, חיפושית, לביאה, גוזל.***פרופ' דנאל קאהן - מהחוג לתולדות עם ישראל ומקרא באונ' חיפה, אגיפטולוג (חוקר מצרית), והיסטוריון שחוקר את תולדות המרחב מהודו ועד כוש באלף השני ובאלף הראשון לפסה"נ למניינם, כלומר הוא חוקר את ישראל ויהודה בין האימפריות - אשור, בבל, פרס, מצרים וכוש - השכנים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

איך כותבים בעברית על עולם הבורסה בימים שלא דיברו עברית כשפת אם ועל נבואות זעם על מות העברית בדימוי "כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה" - פרק על המודרניזציה של העברית והפיכתה משפת קודש וספר לשפה חיה ומודרנית.***איך נראית מהפיכה לשונית כשהיא עדיין אינה בטוחה בהצלחתה, ואיך הופכים שפה עתיקה של קודש, רוח וסֵפר לִשפת חדשות, פוליטיקה וחיי היום-יום?בשיחה עם ד״ר מירב ראובני חזרנו מעט בזמן - לתקופת העברית בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה, וצללנו לרגע שבו העיתונות העברית והספרות העברית לא רק תיארו מציאות – אלא ניסו ליצר אותה בעזרת חידוש העברית כשפת אם.בפרק עסקנו בסיפור חידוש העברית מהזווית של העיתונאים, הקוראים, המשכילים, המתנגדים ועוד, וקיבלנו הצצה אל הוויכוחים הסוערים שהיו על שפה, זהות ולאוּמיות. עסקנו בקְרב של העברית עם היידיש ואיך הצליחה העברית לגבור עליה, דיברנו איך קרה שבאותה התקופה ראו אור 3 עיתונים בעברית בתקופה שלא דיברו עברית כשפת אם, ואיך לימדו המורים בבתי הספר בעברית כשבפועל אין חומרי לימוד הכתובים בעברית.***ד״ר מירב ראובני - עמיתת פוסט-דוקטורט במרכז לחקר יהדות פולין באוניברסיטת בר אילן, וחוקרת של התרבות העברית המודרנית והעיתונות היהודית הרב לשונית - בדגש על הפולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית באמצע המאה ה-19 למניינים ועד מלחמת העולם הראשונה וקצת אחרי כן.מחקריה עוסקים בְּפולמוסים, בחינוך, בספרות עברית ועוד.מחברת הספר העברית מסמל למציאות – שיח על שפה מתחדשת, נושא הפרק שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

מי המציא את החריזה בשירים - היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים.***אנחנו יודעים איך ביטאו מילים בעברית לפני יותר מאלף שנה(!) אע"פ שאז לא היו הקלטות ועדיין לא המציאו את סימני הניקוד! אחת הדרכים המפתיעות ביותר לכך היא החרוזים. בחריזה של הפיוטים הקדומים מתגלות מילים בהגייה שונה ממה שאנו מכירים היום, ובשיחה עם ד"ר יעקב עציון גילינו דברים מרתקים כמו שבעבר הכול הגו סיומת -ךְ לזכר בתפילה כך שגם יוצאי אשכנז הגו "נקדישךְ ונעריצךְ" וכן שהם לא הגו קמץ אל"ף O אלא לפי החריזה של קמץ עם פתח יש עדות שגם הם הגו קמץ A כמו יוצאי ספרד.בפרק גם נגענו בשאלת חירות המשורר ושינויים מכוונים, הדגמנו סוגי חריזה "משונה" בפיוטים הקדומים (למשל חריזה של מילה בדגש במילה בלי דגש, מילה במלעיל עם מילה במלרע), וכן עלתה שאלת מקור המילים מתחום השירה והדקדוק: חרוז, בית, נושא, נשוא, בניין.בפרק עסקנו במילים הללו ובהגייתם:נמֵל / נמָל (וגם: איך לאה גולדברג קשורה לכאן)אגרטֵל / אגרטָלרֶגֶב / רָגָבפרוזדור / פרוזדוד קְלָף / קֶלֶף דִיר / דֵיראפיקומָן /אפיקומֵןשוּמָן / שוֹמֶןחוּמָש / חוֹמֶששרפרַף / שרפרֵףרב הַאי / הָאֵיי גאוןביתָר / ביתֵרקצָר / קצֵרהאות קוּ"ף / קוֹ"ףסימן הניקוד קמָץ / קמֵץאֵב / אָב (מלשון איבי הנחל, נקטף באיבו)***ד"ר יעקב עציון - חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ומרצה ללשון במכללות להוראה, ומרכז התוכנית לעריכה לשונית במכללת הרצוג.כתב טור לשוני בעיתון מקור ראשון במשך כמה שנים, ובהמשך טוריו יעלו לכאן, לאתר לשוניאדה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il