אריאל סנדר הוא איש מפתח בצומת שבין הפוליטיקה האמריקאית לישראל. הוא משמש כראש המטה של המפלגה הרפובליקנית בישראל מאז 2016, הוביל את הקמפיין לגיוס קולות המצביעים האמריקאים החיים בישראל ואת החיבור בין הקהילה האוונגליסטית בארה"ב לישראל, ונמצא בקשר קרוב ביותר עם הנשיא טראמפ ובכירי הממשל הנוכחי.- המסר המרכזי הגרעין האיראני הוא המהות, וכל השאר (מחיר הנפט, מצרי הורמוז) הם רעשי רקע שטראמפ מוכן לנהל כדי להשיג את היעד האסטרטגי. טראמפ כמנהיג הפועל בשילוב של אינסטינקט אמוציונלי (הטוויט הראשון) לבין רציונליות של איש נדל"ן קשוח.- תחזית ולוחות זמניםאפריל-מאי 2026: חזרה ללחימה עצימה וקצרה (7-10 ימים) שמטרתה "גריעת" יכולות הגרעין וחומר ההעשרה, היעד - סיום המערכה והסכמים מדיניים עד יולי 2026, כדי להגיע לבחירות האמצע בארה"ב (נובמבר) עם הישגים מוכחים. התפקיד הסיני: סגירת מצרי הורמוז היא מהלך טקטי שנועד לאלץ את סין (שזקוקה לנפט) להפוך ל"מבוגר האחראי" שילחץ על איראן לוותר על האורנים המועשר ופרויקט הגרעין.- המהפך האמוני של טראמפחידוש משמעותי שעלה בשיחה הוא שטראמפ של 2024-2026 אינו אותו טראמפ של 2016. ניסיון ההתנקשות (הכדור ששרט את אוזנו) חולל בו "פרץ אמונה". הוא הפך לאדם דתי יותר, המבקר בכנסייה בקביעות ומאמין שיש לו שליחות היסטורית למנוע קטסטרופה גרעינית.- 60 מיליון מצביעים אוונגליסטיםסנדר מסביר כיצד פיצח את הבעיה של טראמפ מול האוונגליסטים. במקום להתמקד ב"ערכי משפחה" (שם טראמפ היה חלש), הם העלו לראש סדר העדיפויות את ישראל, ירושלים והמקומות הקדושים לנצרות. זה יצר חיבור דתי-אסטרטגי עמוק שהוציא מיליוני אוונגליסטים להצביע.- היורשים: ג'יי.די ואנס מול מרקו רוביוניתוח מעניין של יחסי הכוחות: בעוד ואנס נתפס כמי ששומר על הבייס של תנועת MAGA, מרקו רוביו נתפס כמי שצמח לתוך תפקיד המנהיג המנוסה. סנדר חושף סקר פנימי בקרב תורמים גדולים בו רוביו ניצח את ואנס באופן מוחץ.- הרפובליקנים - הדור הבאלצד האופטימיות לגבי כהונת טראמפ, סנדר מטיל פצצה בסוף השיחה: הדור הבא של מצביעי המפלגה הרפובליקנית כבר לא מחויב לישראל באותה צורה, מה שהופך את השנים הקרובות לחלון הזדמנויות קריטי שחובה לנצל. ישראל חייבת להשיג כמה שיותר הישגים ב-4 השנים האלה. לדבריו: ״לא היה נשיא כזה למדינת ישראל מעולם, ואני לא חושב שיהיה.״

ד"ר ארי אחיעז הוא דמות מפתח באקדמיה ובשוק ההון הישראלי. הוא משמש כמרצה בכיר למימון וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייכמן. בנוסף, הוא עומד בראש מרכז הראה לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. אחיעז משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי של מעל 20 שנה בשוק ההון, כיועץ לגופים מוסדיים ופיננסיים גדולים.בעוד מערב אסיה עוברת טלטלה גיאופוליטית מול התמנון האיראני, המשק הישראלי מפגין חסינות מפתיעה. שינוי המטוטלת העולמית – מעידן של גלובליזציה פתוחה לסגירת גבולות ולאומנות כלכלית; בזינוק של התעשיות הביטחוניות (אלביט) מעל הבנקים; ובסיכונים וההזדמנויות שבדמוקרטיזציה של עולם ההשקעות דרך הרשתות החברתיות. פרק חובה לכל מי שרוצה להבין איפה לשים את הכסף כשערפל המלחמה מסרב להתפזר.התובנות העיקריות מהפרק:1. חוסן המשק הישראלי (הסתגלות תחת אש)למרות שנתיים וחצי של לחימה בדרגות עצימות משתנות, הנתונים הכלכליים מפתיעים לטובה. אחוז העסקים בסגירה זמנית נמוך יותר מאשר בסבבים קודמים (25% לעומת שליש בעבר), מה שמעיד על "הסתגלות" של הציבור והעסקים לשגרת חירום.2. ישראל כהגמון טכנולוגי-ביטחוניהשינוי במאזן הכוחות בבורסה, שבו חברה ביטחונית כמו אלביט עוקפת בשוויה את הבנקים הגדולים, מסמל את העידן החדש: ישראל לא רק "מגינה" אלא הופכת לצומת סחר, אנרגיה וידע (AI וביטחון) עבור ציר הודו-אירופה.3. המטוטלת הגיאופוליטיתהעולם נע מתקופה של "קומבייה" וגלובליזציה (1945-2008) לתקופה של סגירת גבולות, לאומנות ובריתות ביטחוניות חדשות. ישראל, כבעלת יכולות "סמי-מעצמתיות" בסייבר ותקיפה, הופכת לנכס אסטרטגי עבור מדינות כמו ארה"ב והודו, הרבה יותר מאשר מדינות אירופה המגמגמות.4. משפיענים פיננסיים – זהירות מהאלגוריתםמחקרים מראים כי למשפיענים עם התשואות הגרועות ביותר (הפסדים) יש לרוב הכי הרבה עוקבים, כי הם אופטימיים מדי, צועקים חזק ומפרסמים בתדירות גבוהה. ד"ר אחיעז ממליץ על ביקורתיות גבוהה והבנת התמריצים של "כוכבי הרשת".5. אסטרטגיית ההשקעה המומלצת (חוק ה-10/90)90% מהתיק: השקעה פסיבית, משעממת, בפיזור רחב (מדדים עולמיים, לא רק S&P 500) עם משמעת ברזל לאורך שנים.10% מהתיק: "כסף ללמידה וסיכון". השקעות אקטיביות במניות ספציפיות, קריפטו או סחורות, שנועדו לגרום למשקיע לחקור, ללמוד ולפתח דעה אישית על השוק.השורה התחתונה: שגשוג ישראלי יגיע דרך "שקט עוצמתי" – שילוב של הצלחות צבאיות מוכחות עם ניהול אזרחי ופיננסי מושכל ומפוכח.האזנה נעימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comמרים יונס היא יוצרת תוכן והסברה לבנונית-ישראלית. היא נולדה בדרום לבנון בכפר הנוצרי דבל. אביה שירת כקצין בצבא דרום לבנון (צד"ל), ובשנת 2000, עם נסיגת צה"ל, נמלטה משפחתה לישראל כשהייתה בת 5.כיום מרים היא גשר חי בין התרבויות: היא דוברת עברית וערבית שוטפת, מתנדבת ופעילה בחברה הישראלית, ומפעילה ערוצי דיגיטל (טיקטוק, אינסטגרם) עם מיליוני חשיפות, בהם היא מציגה את פניה היפות של ישראל לעולם הערבי ומנפצת סטיגמות משני עברי הגבול.נקודות ותובנות עיקריות מהפרק:- הניגודיות הלבנונית: לבנון היא מדינה של קצוות – מצד אחד משבר כלכלי עמוק ושליטה של חיזבאללה, ומצד שני תרבות קוסמופוליטית תוססת, חיי לילה שנבחרו לטובים בעולם ודיג'יים בינלאומיים שמופיעים בביירות גם תחת אש.- הזהות הפיניקית: נוצרים רבים בלבנון (וגם חלק מהסונים) אינם רואים בעצמם "ערבים" אלא צאצאי הפיניקים. הם חשים שהזהות הערבית נכפתה עליהם ומחפשים חיבור לערכים ליברליים ומערביים.- השיעים הם לא רק חיזבאללה: מרים טוענת שהעדה השיעית בלבנון עברה שטיפת מוח וניצול מצד איראן וחיזבאללה בגלל הזנחה חברתית. היא מאמינה שבהינתן הנהגה נכונה וחלופה כלכלית, רבים מהם יעדיפו ריבונות לבנונית על פני שליטת טרור.- המלחמה כהזדמנות: המלחמה הנוכחית נתפסת כהזדמנות היסטורית להחלשת חיזבאללה עד היסוד, דבר שיאפשר לצבא לבנון להחזיר את הריבונות ולפוליטיקאים לדבר על שלום בלי לפחד מחיסול.- בגובה העיניים: מרים מקבלת תגובות מכל העולם הערבי. לצד קללות ואיומים, יש זרם אדיר של הודעות פרטיות מלבנונים וסעודים שצמאים לקשר, לשלום ולמידע אובייקטיבי על ישראל.הפרק מדגיש שהאויב המשותף של ישראל ושל רוב אזרחי לבנון הוא ציר הרשע האיראני. מרים קוראת לישראלים "לצאת מהטלוויזיה", להפסיק לראות בלבנון רק יעד צבאי, ולהתחיל להבין את המורכבות האנושית והתרבותית שלה, ולא לעצור עד לשינוי מהותי בשטח שיאפשר, אולי בתוך שנים ספורות, נסיעה לביקור בביירות.מה דעתכם? כתבו לנו בתגובות! 👇איך לדבר ישראלית לערבים? לינק לקורס הדיגיטלי של מרים:https://my.schooler.biz/s/110022/1771151226618

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comשמחתי להזמין את סער בר-און, חבר יקר שמלווה אנשים בתהליכים של מודעות והתעוררות. סער יצא לשינוי אחרי שסיים תפקיד ניהול בכיר בחברת אינטרנט. בוקר אחד הוא עבר חוויה מיוחדת של התעוררות ושקט. לפתע, הפסיקו הפחדים ונוצרה חוויה אחרת לגמרי. מאז הוא קיבל החלטה שהוא רוצה לבצע שינוי. הוא יצא לחופש פנימי ורצה להמשיך את השקט הזה שיהפוך להיות חלק מהחיים שלו. מכאן, ברירת המחדל שלו הפכה לשקט, ורק כשהוא רצה באמת לחשוב הוא חשב, במקום לחשוב כל הזמן על משפחה וקריירה.בפרק דיברנו על:כיצד להוביל את עצמכם למקום של שקט? למה שקט הוא לא מותרות והוא מאסט?ֿאיך לקחת אחריות? מה הדרך להחליט האם המקום שבו אנחנו נמצאים נעים ומתאים לנו? איך אפשר להגיע לשקט פנימי בשגרת החיים הלחוצה?הופק ע"י אורי בן דור מ-"הקונספט":https://the-concept.co.il/

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comלירון רוז הוא יזם סדרתי ומשקיע הייטק בולט בישראל. הוא מוכר בזכות מעורבותו המוקדמת בחברות ענק (כמו איירונסורס ובריזומטר) ובספר שכתב, "יזמות והשקעות בגובה העיניים".מעבר לצד העסקי, רוז הוא קצין מודיעין במילואים (רס"ן) שמאז אירועי ה-7 באוקטובר החליט "לחשב מסלול מחדש" – הוא הצטרף לתנועת "הביטחוניסטים", הקים את פודקאסט "הינשוף" ועוסק רבות בחיבור שבין ביטחון, גיאופוליטיקה וכלכלה לאומית.תובנות מרכזיות מהפרק:1. ניפוץ מיתוס הרילוקיישן לאירופההתובנה המרכזית של רוז היא שהדעה הרווחת לפיה "אירופה זולה וטובה יותר כלכלית" היא סטיגמה שהתיישנה. עלויות סמויות: אמנם הסופרמרקט עשוי להיראות זול יותר, אך שירותי בריאות וחינוך (שבישראל הם כמעט בחינם) עולים באירופה ובארה"ב הון עתק, מה שמאזן את יוקר המחיה.שחיקת שכר: בגלל שער היורו והדולר הנמוכים (נכון לזמן השיחה), המשכורות באירופה כבר לא גבוהות משמעותית מהמשכורות בישראל.2. המודל הסוציאליסטי באירופה נמצא בקריסהרוז טוען שמדינות הרווחה האירופיות (כמו הולנד, בלגיה וצרפת) נכנסות למבוי סתום: הגירה ונטל כלכלי: אוכלוסיות גדולות של מהגרים חיות על חשבון הקופה הציבורית מבלי לתרום למעגל העבודה. מיסוי יצירתי: כדי לממן את המערכת, מדינות כמו הולנד מטילות מיסים דרקוניים (כמו מס על רווחי הון רעיוניים – תשלום מס על עליית ערך נכס עוד לפני שנמכר). חוסר גמישות: חוקי העבודה המיושנים באירופה לא מאפשרים למשק להתחרות בעידן ה-AI והקפיטליזם המהיר.3. "נס" הכלכלה הישראלית בזמן מלחמהבניגוד לתחזיות השחורות, רוז מציג תמונה אופטימית של המשק הישראלי: בורסה חזקה: הבורסה בתל אביב הציגה ביצועים טובים יותר מה-S&P 500 בראשית 2026. חוסן מבני: זו הפעם הראשונה שישראל נכנסת למלחמה כשהיא בנויה על יסודות כלכליים איתנים (הייטק, אנרגיה וייצוא ביטחוני) שמנעו אינפלציה דוהרת כמו בעבר.4. דמוגרפיה ואופטימיות ככוח כלכלירוז מצביע על נתון ייחודי לישראל ב-OECD: 3 ילדים לאישה. * באירופה ובמזרח הרחוק יש דעיכה דמוגרפית ופסימיות. בישראל, הילודה הגבוהה מעידה על עם שמאמין בעתיד שלו, מה שמייצר צמיחה כלכלית ארוכת טווח ו"דם חדש" לשוק העבודה.5. "דור הניצחון" ביזמותרוז מזהה דור צעיר של לוחמים ומילואימניקים שחוזרים מהקרב עם מוטיבציה אדירה, חיבור עמוק למדינה ויכולת עבודה בצוות. לטענתו, האחדות שנוצרת במילואים והיעדר תרבות ה-Woke (שמשתקת את המערב) הם היתרון התחרותי הבא של הסטרטאפים הישראליים.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comמה דעתכם? כתבו לנו בתגובות! 👇

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comעודד ניר, מוזיקאי ודיג'יי בינלאומי, חזר לישראל אחרי שני עשורים בלב הסצינה האירופית.בפרק המשך עוצמתי הוא חושף את סיפורו האישי, בין זיכרונות הקריירה הענפה בהולנד לבין ההבנה ש״תור הזהב״ של הישראלים באירופה מסתיים.בשיחה פתוחה עם לירון, מתאר עודד את רגעי השבר: הפגנות מול ביתו באמסטרדם, אנטישמיות גלויה במועדונים, ואת התחושה שהיהודים כבר אינם בטוחים. הוא מתייחס למה שקורה גם בגרמניה, בצרפת, בבריטניה וגם בבלגיה – שם, לדבריו, המצב לא פחות קשה, עם ביטויים יומיומיים של עוינות ברחובות ובמרחב הציבורי.בנוסף, הוא נוגע גם בחוויותיו מחופשות במדינות אחרות באירופה – מקומות שבעבר נחשבו ליעדים תוססים ובטוחים, וכיום הם משמשים זירה לאווירה מתוחה ומאויימת כלפי יהודים מצד האיסלם והשמאל הרדיקלי. החופשות, שהיו פעם מפלט ומקור השראה, הפכו לעדות נוספת לכך שאין עוד מקום מבטחים במערב אירופה.לצד זאת, הוא משתף בתחושת ההקלה והאהבה שקיבל בישראל מאז ששב, ובבחירה הברורה להעדיף שייכות וזהות על פני מגורים בגלות תחת חשש מתמיד.בפרק נשזר דיון נוקב על מצבה של אירופה כיום – פוליטיקה, הגירה, אנטישמיות וקריסת ערכים – ועל מקומה של ישראל בעולם משתנה.הופק ע"י הקונספט:https://the-concept.co.il/

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comאריה בר איתן הוא רואה חשבון, יזם, והמנכ"ל המשותף ואחד המייסדים של חברת iGold בישראל. הוא נחשב למומחה בתחום הזהב והמערכות המוניטריות, עם ידע נרחב בהיסטוריה של הזהב כמטבע וכמכשיר השקעה לאורך אלפי שנים. אריה מגיע לפודקאסט "הינשוף" כדי להסביר את הרציונל שבהשקעה בזהב פיזי בעולם של אי-ודאות גיאופוליטית וכלכלית, וכדי להציג את התפיסה לפיה הזהב משמש כ"עוגן" לשמירה על עושר בין-דורי וככלי לגידור מפני אינפלציה ושחיקת המטבעות המסורתיים (כמו הדולר או השקל), תוך שהוא חושף את הפתרון הייחודי של חברתו לרכישת זהב ללא מע"מ בישראל. נושאים עיקריים ותובנות מהפרק:1. השוואת ביצועים: זהב מול S&P 500אחת התובנות המפתיעות בראיון היא שהזהב הפיזי הציג תשואה שנתית ממוצעת של 9.4%, נתון הקרוב מאוד ל-10% של מדד ה-S&P 500. בר איתן מדגיש שזהו נתון מדהים בהתחשב בכך שה-S&P מייצג את החברות והמוחות החזקים בעולם, בעוד הזהב הוא "מתכת מהטבע".2. המשבר המוניטרי והאינפלציהפיאט (Fiat Currency): הכסף של ימינו הוא נייר ללא ערך עצמי המבוסס על הסכמה בלבד.הדפסת כסף: בר איתן מסביר כי הבנקים המרכזיים מייצרים כסף "יש מאין" דרך אג"ח, מה שמוביל לשחיקת כוח הקנייה. הזהב כעוגן: בניגוד לכסף מודפס, לא ניתן לייצר זהב באופן מלאכותי, ולכן הוא שומר על ערכו לאורך אלפי שנים בעוד המטבעות נשחקים.3. יתרונות הזהב הפיזי על פני השקעות דיגיטליות (ETF או ביטקוין)בעלות אמיתית: "מה שלא אצלך ביד, הוא לא באמת בבעלותך". בניגוד לנייר ערך בבנק, זהב פיזי נשאר זמין גם במקרים של קריסת רשת החשמל או האינטרנט. העברה בין-דורית: קל יותר להעביר מטיל זהב פיזי בירושה מאשר סיסמאות מורכבות של ארנקי קריפטו.4. המסלול הייחודי של iGold בישראלפטור ממע"מ: החברה מפעילה פתרון המאפשר רכישת זהב בעיר אילת (אזור סחר חופשי), מה שחוסך את תשלום המע"מ המקובל בישראל על זהב להשקעה. החזקה מאובטחת: הזהב נשמר בכספות מבוטחות באילת (על ידי לוידס) למשך 90 יום לפחות, כשהוא ממוספר ומשויך ספציפית לכל לקוח. נגישות: החברה משיקה מסלול של "הוראת קבע בזהב" המאפשר חיסכון בזהב פיזי החל מ-500 ש"ח בחודש (גרם אחד).* הפרק בשיתוף חברת iGold * המידע המוצג בפרק ובסיכום זה אינו מהווה ייעוץ פיננסי, ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי המותאם אישית לנתוניו של כל אדם. ההחלטה על השקעה היא באחריות המשתמש בלבד, ויש לבחון כל עסקה לגופה מול הגורמים המוסמכים. כפי שציין אריה בר איתן בראיון, מומלץ לכל אדם לחקור את הנושא באופן עצמאי לפני קבלת החלטות כלכליות*

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comהשיחה בין לירון רוז לעודד ניר מספקת מבט מרתק ונוקב על המציאות של מרץ 2026. זהו דיאלוג שמחבר בין "קריסת המערב" (אירופה) לבין לידתו של סדר עולמי חדש שבו ישראל וארה"ב מובילות את הטון מול ציר הרשע.ישראל נמצאת בישורת האחרונה של המערכה מול איראן. המשטר בטהראן ערוף (אחרי חיסול חמינאי), הצי האיראני הושמד, אך עדיין קיימות "טרדות" של ירי טילים וניסיונות התשה. העולם המערבי מחולק לשניים: ארה"ב האקטיבית והלוחמנית מול אירופה המגמגמת והמפוחדת.הנקודות העיקריות שעלו בפרק:- הברית החדשה של ארה"ב: תחת ממשל טראמפ, ארה"ב נוטשת את "בעלות הברית הלוזריות" (אירופה) לטובת שותפות אסטרטגית עם "ווינרים" כמו ישראל והודו.- אירופה כ"קורי עכביש": אירופה איבדה את הרלוונטיות שלה. היא סובלת מרפיסות פוליטית (מנהיגי ספרד ובריטניה), חדירה דמוגרפית אסלאמיסטית עמוקה ופחד מהפעלת כוח.- הביטחון האישי התהפך: בעוד שבישראל יש איום טילים וטרור (ביטחון לאומי), הביטחון האישי ברחובות (היכולת להסתובב בלילה לבד או כאשה) גבוה בהרבה ממערב אירופה השוקעת.הזהות הפרסית החדשה: העם האיראני (במיוחד בחו"ל) עבר תהליך חילון קיצוני כריאקציה לדיכוי האסלאמי, וישנה כמיהה לחזרת השושלת הפהלווית.תחזיות להמשך:נטישת אירופה: ארה"ב תמשיך לצמצם את מחויבותה לנאט"ו ולמערב אירופה, ותתמקד בבניית "ציר האיכות" (ישראל-הודו-מדינות המפרץ).קריסת שלטון האייתולות: קיימת הערכה חזקה שהמשטר לא ישרוד את השבועות הקרובים ויוחלף על ידי הנהגה פרסית חדשה (ייתכן שובו של הנסיך רזא פהלווי).שינוי מרכז הכובד האזורי: תל אביב תהפוך למרכז התרבותי והאנרגטי של מערב אסיה. משולש התקווה (ישראל- הודו - איראן החדשה) מייצג חזון לשגשוג כלכלי תרבותי אזורי פוסט-איסלאמיסטי.לאתר של לירון:https://www.lironrose.comמה דעתכם? כתבו לנו בתגובות! 👇

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comבני סבטי הוא חוקר ומומחה בכיר לענייני איראן, המכהן כיום כחוקר במכון ה-INSS. סבטי נולד וגדל באיראן עד גיל 15, וחווה על בשרו שבע שנים לפני המהפכה ושבע שנים תחת שלטון האייתוללות. בשיחה הוא משתף כי סבל באופן אישי מדיכוי המשטר (אנשי הבסיג') ואף העיד כי אמו נפגעה מהם, מה שמעניק לו פרספקטיבה אישית ייחודית מעבר למחקר האקדמי. בעברו שירת ביחידה 8200 ושימש גם כיועץ מקצועי לסדרות טלוויזיה העוסקות באיראן, דוגמת "טהרן".הפרק משרטט תמונת מצב אופטימית ודרמטית בנוגע לעתיד איראן. בני סבטי טוען כי לאחר חיסול חמינאי וצמרת המשטר, ישראל וארה"ב נמצאות בנקודת הכרעה היסטורית. המפתח לניצחון סופי אינו רק צבאי (כתישת מעוזי הבסיג' ומשמרות המהפכה), אלא תודעתי – עידוד העם האיראני המדוכא לצאת לרחובות ולתפוס את גורלו בידיו. סבטי מעריך שאם הלחץ יימשך והציבור יקבל את ה"פקודה" הנכונה, ניתן יהיה לסיים את עידן הטרור האיראני בתוך זמן קצר מאוד ולבנות מציאות חדשה באזור.התובנות העיקריות מהפרק:- המשטר חלול ומושחת: למרות האידיאולוגיה הקיצונית המוצגת כלפי חוץ, השכבה הבכירה של משמרות המהפכה מושחתת לחלוטין. גנרלים גוזרים קופונים ממכירת נפט, וילדיהם חיים חיי פאר במערב – בקנדה, ארה"ב ואירופה – בניגוד גמור לסיסמאות "מוות לאמריקה".- העם האיראני כמה לשינוי: על פי סקר סודי של הנשיאות שדלף, 92% מהאיראנים שונאים את המשטר. בנוסף, סקר מ-2022 העלה כי 75% מהציבור אוהד יהודים. הציבור סובל ממחסור במים, חשמל ואינפלציה דוהרת, ורואה בהפצצות "גאולה".- חשיבות "עריפת הראש": סבטי מדגיש כי בתרבות המזרח-תיכונית, הדמות והמילה חשובות יותר מהטילים. חיסול חמינאי וצמרת הצבא הוא קריטי, אך יש למנוע מינוי מנהיג דתי חדש כדי לקטוע את שרשרת הפיקוד.- הזדמנות היסטורית: השילוב של תקיפות צבאיות ישראליות-אמריקאיות יחד עם "דחיפה" של העם לרחובות עשוי להפיל את המשטר.- החלופה השלטונית: קיימות אופציות מתוך איראן ומחוצה לה, כמו מנהיגים מתונים (רוחאני, מוסאווי) או בן המלך הגולה, שיכולים למלא את הוואקום אם המשטר יקרוס.לאתר של לירון:https://www.lironrose.comמה דעתכם? כתבו לנו בתגובות! 👇

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comבפרק מרתק מתארח ב״ינשוף״ היזם ואיש החינוך עמיר מנחם. עמיר הוא קצין וג׳נטלמן - בוגר שייטת 13, מחנך, ומנכ"ל עמותת "5 אצבעות" – גוף חברתי שמטפח חוסן, משמעת פנימית ויכולות מנהיגות בקרב הנוער. מנחם מביא עמו שילוב ייחודי של טיפוח מנהיגות, חשיבה ניהולית ויזמות חינוכית, ומציג כיצד הערכים שנרכשים בעמידה באתגרים יכולים להפוך לכלים פרקטיים לבניית חברה איתנה וחדשנית.עמיר מתאר את ההבנה העמוקה שנולדה מתוך השירות הצבאי והובילה אותו להתמסר לחינוך ולהקים את"5 אצבעות" ומספר איך הבין שהכוח האמיתי טמון לא רק בנחישות ובאומץ, אלא בעיקר ביכולת לחנך, להכשיר ולבנות דור צעיר עם חוסן, זהות ברורה ויכולת עמידה מול אתגרי החיים.🦉 חינוך כבסיס לשינוי חברתי:מערכת החינוך הפורמלית בישראל – ואיך ניתן לייצר שיפור דרך מודלים חינוכיים חדשים.🦉 ישראל בזירה הבינלאומית: החוסן הפנימי של בני הנוער והילדים בישראל לעומת מדינות המערב.🦉 החברה הישראלית והעתיד המשותף:השפעת החינוך והמנהיגות על חוסן חברתי, חיבור בין מגזרים שונים, והאתגרים שמולם ניצבת ישראל בגיאו-פוליטיקה הבינלאומית הנוכחית.בסיום הפרק עמיר מזכיר שהאתגר הגדול של ישראל בזמן זה אינו רק טכנולוגי או ביטחוני – אלא חינוכי, ערכי ומנהיגותי.