כשפרצה המלחמה עם איראן, אסדות הגז הישראליות חדלו מלפעול במשך חודש שלם. ישראל נאלצה לשלם פי שנים עשר על דלק חלופי. בכלל, מחירי האנרגיה זינקו בכל העולם. הדבר הזה חשף עד כמה ריכוזית ושברירית מערכת האנרגיה ועד כמה היא לא בנויה לעמוד בזעזועים. גלית כהן, מנהלת פעילות ישראל ב-Jewish Climate Trust וחוקרת בכירה ב-INSS, מגיעה לפרק של "רכבת ההשקעות" עם מסר חד: "עיצוב הארכיטקטורה האזורית מתקיים עכשיו ואנחנו חייבים לקחת פעולה. לא לחכות לשום דבר, גם לא לסוף המלחמה". במרכז השיחה עומד מסדרון IMEC, נתיב סחר שיחבר את הודו, מדינות המפרץ, ירדן ונמל חיפה לאירופה. כהן חושפת שמשאיות כבר עברו בנתיב הזה לפני המלחמה, וכל שחסר הן תשתיות מתאימות. במקביל היא מזהירה שהמתחרים לא מחכים: טורקיה בונה בנחישות מסדרון חלופי שיעקוף את ישראל לחלוטין, ועיראק מקדמת נתיב משלה. ויש גם לקח מהשלום עם ירדן שכהן לא חוסכת ממנו: "הבטחנו לירדנים שגשוג כלכלי. שום דבר מזה לא קרה". עכשיו יש הזדמנות שנייה, ומי שישקיע בתשתיות התחבורה, הסיבים האופטיים ורשתות האנרגיה לאורך הנתיב ייהנה מהפירות. האזינו לפרק המלא See omnystudio.com/listener for privacy information.

עליית הריבית ב-2022 חשפה משהו מעניין: בזמן שקרנות פרייבט אקוויטי גדולות שהתבססו על מינוף זול ספגו מכות קשות, דווקא חברות קטנות ומשפחתיות הפגינו עמידות. הן מעולם לא היו ממונפות, ולכן גם לא נפגעו. רועי אבישי, מנכ"ל שרודרס ישראל, חלק מגוף עם 200 שנות ניסיון וטריליון דולר בנכסים, מסביר בפודקאסט הבית של Capital Summit למה הוא ממקד את ההשקעות בדיוק שם. לדבריו, 85-90 אחוז מהחברות שבהן שרודרס משקיעה הן חברות משפחתיות ומדובר ב"כר הפורה ביותר להשקעות פרייבט אקוויטי". אז איך עושים את זה? המודל, לפי אבישי, דווקא די פשוט. בעלי חברה משפחתית באירופה או בארצות הברית מחפשים שותף אסטרטגי שיעזור להם לגדול, לייעל ולפתוח שווקים חדשים. יצירת הערך לא מבוססת על חוב אלא על שינוי תפעולי אמיתי. שרודרס לא משקיעה ישירות בחברות אלא בקרנות מתמחות שעושות את העבודה בשטח. אלו קרנות של כ-500 מיליון דולר שמתמקדות בסקטורים ספציפיים, כשהיתרון של שרודרס הוא בפריסה הגלובלית שלה. "אותה קרן יודעת ששרודרס מכירים את הסקטור כי הם רואים אותו מכמה יבשות שונות", מסביר אבישי. "הם יודעים לתת ערך מוסף מאוד חשוב, ולכן הקרנות רואות בשרודרס משקיע אסטרטגי". כמי שצבר ניסיון רב בהשקעות חובקות עולם, אבישי מבין ויודע היטב מה ההבדל בין השקעה טובה לגרועה. הכל מתכנס לדבריו לפער שבין מנהל השקעות טוב לגרוע. "בחירת מנהל לא נכון זו טעות שתשלם עליה בדמים", הוא מבהיר. אז אם הצטיידתם במנהל השקעות טוב, ואתם מעוניינים להשקיע בחברה משפחתית, האם יש עדיפות גיאוגרפית? אבישי סבור שכן. אז היכן כדאי להשקיע? האזינו לפרק המלא על עולם ההשקעות הלא סחירות ותקבלו את כל התשובותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

54 אחוז מפשעי השנאה בניו יורק כוונו בשנה האחרונה ליהודים. יהודים בארצות הברית משקיעים 750 מיליון דולר בשנה מכיסם הפרטי רק לשמירה על ביטחונם ובמקביל הביקורים בתוכניות חינוכיות לישראל ירדו ב-70 אחוז בחמש שנים. מי שרואה את כל זה מקרוב יותר מרוב האנשים הוא יהודה סטון, מנכ"ל הסוכנות היהודית, שעומד בראש ארגון הפרוס ב-65 מדינות ועוסק יום יום בחיבור בין ישראל לתפוצות. בפרק החדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, סיטון מציג תמונה שלמה ומדאיגה. המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, שהייתה עד לא מזמן בית טבעי לרוב יהודי אמריקה, מתרחקת. "אני מאוד מודאג ממה שקורה בארצות הברית. את המפלגה הדמוקרטית אנחנו בדרך לאבד", אומר סיטון בגלוי. במקביל, מתרחשת תנועה דמוגרפית: יהודים זזים מהחוף המזרחי לפלורידה ולטקסס, מחפשים סביבות שיש בהן פחות עוינות. הדור הצעיר מצד אחד בוחר לעלות לישראל, מצד שני מתנתק לחלוטין. "אנחנו רואים הרבה מאוד צעירים שבוחרים או לעלות לישראל או להתנתק. אנחנו צריכים הרבה יותר אפור". בשטח, הסוכנות תמכה מאז 7 באוקטובר ביותר מ-27 אלף עסקים קטנים בישראל, ומשקמת בתים שנפגעו (116 בתים בבאר שבע בלבד) דרך חברת עמיגור. לצד זה, סיטון חושף מודל השקעה חדש שנמצא בפיתוח: כניסה של הון יהודי בינלאומי שמממן מקדמה על דירות בצפון ובדרום, כשהרוכש מחזיר את הסכום לאחר עליית ערך הנכס. "לתורם זו גם ציונות וגם רווח". ומדוע כל זה אפשרי? כי על כל דולר פילנתרופי מביאה הסוכנות עוד 21 דולר מהמערכת הבנקאית. "יהדות העולם הוא מרכיב בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. מי שלא הבין את זה עד כה, מקווה שעכשיו הבין", אומר סיטון ומוסיף: "כשמדינת ישראל חזקה ומשדרת שאנחנו ביחד, לא רק בסיסמאות -אנשים רוצים להיות חלק ממנה". האם יש דרך לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל ואיך עושים זאת? האזינו בפרק הבא של רכבת ההשקעות  See omnystudio.com/listener for privacy information.

״את טעויות ההשקעה שלך תראה רק כשהשוק יצלול״ בשוק שעולה כבר שנים, קל לחשוב שכל אחד יכול לנהל את תיק ההשקעות שלו בעצמו. אבל מה קורה כשהשוק יתממש באגרסיביות? זה בדיוק הזמן שבו הטעויות יוצאות לאור, והמחיר עלול להיות יקר. בפרק החדש של ״רכבת ההשקעות״, פודקאסט הבית של Capital Summit, גרי ליבנת, מנהל חטיבת ניהול העושר בבנק רוטשילד ושות׳ בישראל, מסביר מהי הדרך הנכונה לבנות תיק השקעות חכם, כזה שמתאים לעשירים, אבל לא רק, ומגלה את הטעויות הקשות של משקיעים חסרי ניסיון. "אני רואה הרבה תיקי השקעות אופורטוניסטיים, אוהבים מניה מסוימת ומשקיעים בה, אין מבנה ויש בלאגן בתיק". ליבנת משתמש בדימוי חד: אתה יכול לקנות רכב ב-100 אלף שקל או במיליון שקל - שניהם ייסעו, אבל רק לאחד יש מערכות הגנה מתקדמות. אותו דבר עם ניהול הון: אפשר לבנות תיק ולקנות תעודות סל, אבל האם ישנה התייחסות להיבטים מיסויים? להחלטות גיאוגרפיות? לניהול סיכונים לאורך זמן? לפי ליבנת, כמו שאנחנו בוחרים רופא טוב לבעיה רפואית, כך עלינו לבחור איש מקצוע שילווה את ניהול ההון שלנו ולא מדובר במותרות אלא בהכרח בפרט עבור מי שצבר הון משמעותי. החוזקה של מנהל השקעות טוב נמדדת בדיוק בתקופות הקשות, כשהשוק יורד. ומה דעתו של ליבנת באשר לבינה המלאכותית? בעידן שבו כלי AI משתלטים על כל תחום, האם כדאי להם לבנות עבורנו את תיק ההשקעות? האזינו לפרק המלא וגלו את התשובה של ליבנתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו חיים בעידן שבו כל שבוע יוצא פיצ'ר AI חדש, והשאלות הגדולות כבר לא שמורות לפואריסטים: האם ה-AI ישנה את שוק העבודה? מה זה אומר לגבי שוק המשרדים, ההשקעות שלנו, והפנסיה שלנו? מי שרואה את זה מקרוב יותר מרוב האנשים הוא ברק בנסקי, משנה למנכ"ל מנהל חטיבת ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים, שמנהל כ-420 מיליארד שקל. בפרק החדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, הוא מדבר בגלוי על מה שמנהלי השקעות בכירים חושבים אבל לא תמיד אומרים על עידן הבינה המלאכותית. "ברור לכולנו שיהיה פה שינוי. אנחנו עומדים בפני שינוי משמעותי בשוק התעסוקה, כמה הוא יהיה גדול, מה יהיה הקצב שלו, זו השאלה הגדולה שכרגע אף אחד לא יכול לענות עליה". כלל כבר מיצבה את עצמה בצד שמרוויח: השקעה בחברת אנטרופי, עמדות גדולות בייצור חשמל ובתשתיות אנרגיה, ועיניים פקוחות לגבי הסקטורים שעלולים להיפגע. בנסקי מספר שבתחילת 2024 השוק הישראלי נסחר במכפיל של 9, הרחק מתחת לממוצע, ואומר: "אמרנו שזה הזמן לקנות, וקנינו הרבה". כיום המכפיל קפץ ל-19, אבל הוא עדיין רואה ערך באנרגיה, בחברות ביטחוניות ובפיננסים.  וגם: מדוע הוא לא ישקיע בנדל"ן מניב מחוץ לת"א?  האזינו לפרק המלא וגלו את התשובהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סטפק, שהגיע לשיחה בהפוגה קצרה משירות מילואים, סיפק הצצה נדירה לאופן שבו מנהלים השקעות במיליארדי שקלים תחת אש. לדבריו, הבורסה והמניות מתנהגות כאילו העתיד כבר ברור, למרות האי-ודאות העמוקה. "ישראל",  הוא אומר, "מתמודדת עם מלחמה, המשק בגירעון, ובינתיים הבורסה עולה - שוק ההון תמיד מקדים את המציאות". סטפק מנתח את האנומליה של השוק הישראלי, מסביר מדוע חשוב לשמור על קור רוח בזמנים לא יציבים ומסביר כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על שוק ההון בכלל ועל מיטב בפרט. "השימוש ב-AI מאפשר לנו לרגל אחרי הכסף החכם ולהקטין את מרחב הטעויות באנליזה", אומר סטפק. "תחשבו שהיום אנחנו רואים מה 20 קרנות הגידור הטובות בעולם עושות בזמן אמת. היכולת הזו מאפשרת לצמצם את עולם המניות האינסופי למקבץ קטן ואיכותי של הזדמנויות שעברו סינון טכנולוגי קפדני. קצת כמו שאנשים רצו פעם לדעת מה וורן באפט משקיע".See omnystudio.com/listener for privacy information.

משה ממרוד הגיע למחזור של 400 מיליון שקל במוצרי חשמל. אבל הוא זיהה בזמן שהתחום הופך רווי, המחירים יורדים, והרווחיות נשחקת. במקום להישאר במקום הנוחות שלו, הוא החליט לחשב מסלול מחדש. הוא סגר את כל הפעילות העסקית שלו ועבר לאנרגיה מתחדשת וחוות שרתים. בשיחה בפודקאסט "רכבת ההשקעות", ממרוד מסביר את השיקול: "אני לא אהיה קודאק, אני לא אהיה נוקיה". חברות שהובילו את השוק אבל לא הבינו לאן העולם הולך ונעלמו. המסלול החדש של ממרוד משלב בין מיזוג אוויר, הגירה וחוות שרתים. לצידו הידע שצבר בתדיראן שמתחבר ישירות לדרישות של חוות השרתים, שם הביקוש מטורף אבל זמני האספקה מגיעים ל-18 חודשים. גם לכך מצא ממרוד פתרון והוא לייצר הכל בישראל. ממרוד מפעיל את המפעל היחידי למיזוג בישראל, ולא מתכוון לעצור. הוא מתכנן לייצר ולספק ציוד לחוות שרתים, ולהרחיב את הפעילות האירופאית שהתחילה באיטליה. החזון שלו הוא להפוך את החברה לגלובלית כך שתפעל גם בארצות הברית. "החברה באמת בסוף של ההתחלה", אומר ממרוד ומוסיף: "הולכת להתפוצץ. אני מרגיש שקיבלנו החלטות טובות. החברה מתנהגת טוב, מנוהלת טוב ואני מאוד מאוד אופטימי". מה המחזור הצפוי לחברה בשנת 2026 לפי התחזיות של ממרוד? האזינו לפרק המלא See omnystudio.com/listener for privacy information.

מניות הטכנולוגיה צנחו בעשרות אחוזים בתחילת חודש פברואר 2026. הפחד מ-AI מציף את שוק ההון, אבל בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים של קבוצת אמן, אחת מחברות ה-IT הגדולות בישראל עם למעלה מ-5,000 עובדים, רואה את התמונה אחרת. "אני רואה את ה-AI כפסנתר ואותנו כפסנתרן", הוא אומר בפרק נוסף של ״רכבת ההשקעות" - פודקאסט הבית של Capital Summit. "הוא כלי דרמטי שמשנה תהליכי עבודה, אבל הוא לא מחליף את היצירתיות ואת החשיבה". פסטרנק מסביר שקשה לו לראות ארגון שיתחזק את מערכות הליבה שלו רק באמצעות AI. "אנחנו מייצרים קונצרט", הוא מבהיר, "עולם הסייבר, עולם האפליקציה, עולם הדאטה. הכלים השתנו, אבל עדיין צריך לייצר את התזמורת". קבוצת אמן החלה את דרכה לפני יותר מ-50 שנה בתחום המחשבים, כשמחשבים היו מוצר חדשני שטרם הכרנו. אז איך החברה הזו נשארת רלוונטית, על אף השינויים הטכנולוגיים ולמרות כניסתה של הבינה המלאכותית? יכול להיות שהסוד טמון במהירות. לפי פסטרנק, מהירות קבלת ההחלטות היא דרך המלך להצליח וגם להישאר רלוונטיים. תוספת שמסייעת לכך היא שדרת הניהול הרזה בקבוצה, שמייצרת קשר טוב בין ההנהלה לעובדים מחד, ומקצרת משמעותית את תהליך קבלת ההחלטות. אם אתם יזמים מתחילים, זוהי העצה של פסטרנק עבורכם: "התמקדו באנשים, לא בכסף. המשקיעים צריכים להיות ממש קרובים אליך בתחילת הדרך".See omnystudio.com/listener for privacy information.

ערן גולן, מנכ"ל מימון ישיר, מכיר אולי יותר מכולם את ההתנהלות הצרכנית והפיננסית של הישראלים, כמי שמספק להם הלוואות לרכב ומשכנתאות חוץ-בנקאיות. והאופטימיות שלו מדבקת: "בתור כותרת", הוא אומר, "הישראלים מתנהגים באחריות". הוא נשען על מידע ונתונים, ולפיהם יחס החוב תוצר של התושבים בישראל נמוך יחסית למדינות המערביות, והאשראי הצרכני נשאר יציב בסביבות 230-240 מיליארד שקל. גם בשנתיים וחצי האחרונות של מלחמה, המשק שומר על חוסן. בשיחה עם דור מרקוביץ-רוט בפודקאסט "רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit, גולן מספק תמונה רחבה של השוק הפיננסי הישראלי. הוא מסביר איך מימון ישיר שיפרה את תעשיית מימון הרכב בישראל על ידי קיצור תהליך אישור העמדת הלוואה שנמשך יומיים לתהליך שנמשך כיום לכדי דקות ספורות. מימון ישיר היא חברת האשראי החוץ-בנקאי הגדולה בישראל. בשנים האחרונות פיתחה החברה מודל עסקי ייחודי ובמסגרתו היא מייצרת תיקי הלוואות ומוכרת אותם לגופים מוסדיים. "זה win-win", מסביר גולן. "אנחנו רצים בשטח, מייצרים תיק הלוואות, ומוכרים לצד שלישי. כל הלקוחות חוזרים - אין אף גורם שעשה אצלנו עסקה אחת ונעלם". בשנתיים האחרונות, החברה פתחה פעילות חדשה והקימה חברת משכנתאות: הלוואות לכל מטרה כנגד שעבוד הנכס. התוצאות לא איחרו לבוא – בשנת 2024 רשמה החברה 51 מיליון שקל רווח. "חשבנו שיש אוקיינוס כחול, לא הבנו עד כמה גדול וכמה חזקים הביקושים", מספר גולן. מה חושב גולן על התנהלות הצרכן הישראלי בשנתיים האחרונות? ומה צפוי למדינה בהיבט הכלכלי הלאה בהמשך הדרך?See omnystudio.com/listener for privacy information.

השוק הלא סחיר בישראל עובר מהפכה. פידרים וקרנות פתוחות הופכים השקעות אלטרנטיביות לנגישות יותר מאי פעם, אך ענבר שטיינר מוואליו השקעות מזהירה: "משקיעים כשירים חדשים זקוקים להכוונה מקצועית". בשיחה מרתקת בפודקאסט רכבת ההשקעות עם דור מרקוביץ-רוט, שטיינר חושפת את ההזדמנויות הגדולות של התקופה הקרובה: עולם התשתיות כמקלט מפני תנודתיות, השוק המשני שמתפתח בעקבות שוק הפריימרי הצומח, והמצב המיוחד שייווצר מחומת הפירעון הצפויה. "אנחנו הולכים להיכנס לתוך קיר של חובות", מסבירה שטיינר. לדבריה, חברות שלקחו הלוואות בעידן ריבית האפס נתקלות בסביבת ריבית חדשה, דבר שיוצר הזדמנויות לקרנות המתמחות במצבים מיוחדים ((Special Situation, אך גם דורש בחירה קפדנית של מנהלים. מה הפתרון? לפי שטיינר חובה לבחור מנהלים עם ניסיון מוכח. או, כפי שהיא מסכמת: "ההון האנושי הוא זה שיוצר את ההבדל מגוף לגוף".See omnystudio.com/listener for privacy information.