גיא אגא הוא איש שיווק ודיגיטל שחי בשנים האחרונות את עולמות ה-Generative AI, והפך עבורי לאוטוריטה בכל מה שקשור ליישום הפרקטי של הכלים הללו בעבודה היומיומית. בפרק מיוחד לפסח, הזמנתי אותו לדבר על הקושיה שמעסיקה את הענף כולו: האם הבינה המלאכותית באמת מוציאה אותנו לחירות מקצועית, או שהיא פשוט מכניסה אותנו למודל חדש של עבדות מודרנית. השיחה איתו הגיעה בנקודת זמן שבה כולנו מנסים להבין אם ה-AI באמת משחרר אותנו למשימות יצירתיות, או שהוא כובל אותנו למערכת למידה תובענית ובלתי נגמרת. שאלתי אותו על הפרדוקס של המקצוענות בעידן החדש: איך כלי שאמור לחסוך לנו זמן גורם לנו להרגיש שאנחנו עובדים בשבילו מסביב לשעון. דיברנו על הפחד המוחשי של אנשי שיווק לאבד את הרלוונטיות שלהם בתוך שוק שמייצר FOMO שיטתי, ואיך מזהים את המומחים האמיתיים שעושים את זה באמת לעומת אלו שרק מעתיקים פרומפטים ומוכרים כותרות מהרשת. ביררנו מה מבדיל בין מי שרק מדקלם פקודות לבין מי שמצליח לייצר אימפקט בשטח בזכות שיטה ועבודה מעשית ביום יום. נגענו גם בקושי האמיתי של הלמידה והמחיר הכספי של המנויים והטוקנים. שאלתי למה רוב האנשים נתקעים בשימוש בסיסי ומקבלים תוצרים בינוניים, ומה נדרש כדי להפוך למשתמש מיומן. דיברנו על החשיבות של התנסות פרקטית בידיים שאי אפשר לקצר דרך צפייה פסיבית, ועל השאלה האם עוד ניתן להדביק את הקצב המטורף של הרכבת הזו או שהיא כבר מזמן יצאה מהתחנה (רמז: אפשר). פרק אקטואלי על מה שרבים מאיתנו מרגישים כלפי ה-AI, על איך אפשר להדביק את הקצב, למה קריטי ללמוד עכשיו ואיך עושים את זה נכון.   קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר    

פייבר משיקים קטגוריה חדשה של במאי AI וידאו, האב שאוסף את הטאלנטים שמצליחים לייצר תוצרי בינה איכותיים בעידן שבו רוב ה-AI וידאו עדיין עושה לך להתכווץ מול המסך. כדי להשיק את זה הם לא יצאו עם סרט פרסומת, אלא הקימו קונסטרוקציה בגובה 9 מטרים ממש מול שלט הוליווד המקורי, אחרי חודשיים של מלחמה ברישוי קליפורניה. ניר רפואה, Head of Creative בפייבר, חזר לפרק שני ב-Ear Catcher אחרי שלוש שנים כדי לספר מה קרה אחר כך, ולמה דווקא עכשיו פייבר בוחרים להמר על הטאלנט האנושי בתוך העולם הזה. שאלתי אותו למה לא להתחיל בסרט, ומה גורם למותג לבחור מהלך שמבוסס כולו על שיח, יח"צ ואומץ במקום על משהו שאפשר לשלוט בו. שאלתי אותו על ההחלטה המודעת לוותר על שליטה כשזורקים מהלך לעולם ומקווים שיתפוס, ומה זה אומר ללקוחות שרוצים ROI מדויק על כל שקל. ושאלתי אותו בכנות אם ה-AI מאיים על פייבר, וכמה מהמהלך הזה הוא בעצם תגובה לשינוי שהם עצמם עוברים. נגענו גם בפרסים, מה קורה לשיקול הזה כשעובדים אינהאוס בלי הלחצים של סוכנות, ואם בכלל יש מקום לחשוב על קאן כשהמדדים להצלחה נראים אחרת לגמרי. ובסוף שאלתי אותו אם האימפקט בפועל הגיע לאן שציפו, כש-CBS ופוקס כבר שם עוד לפני שהשלט עלה, אבל האם ברגע האמת כשהערפל כיסה את הכל הייתה שם גם קצת אכזבה. פרק על אומץ שמתחיל לפני שיודעים אם האישורים יגיעו, על מהלך שלא מתחיל בסרט אלא בשיח, ועל המשפט שסגר לי את הפינה: כל בריף הוא סטארט-אף.   קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר  

מי בכלל מפרסם עוד ברדיו? עם השאלה הזו ניגשתי לשיחה עם אודליה ספרן, מנכ"לית "אס-מדיה". מצד אחד, אודליה מציגה תעשייה חיה, בועטת ואפקטיבית שזוכה לנאמנות מאזינים גבוהה מאוד. מצד שני, לאורך השיחה עלה הספק: האם הרדיו הוא באמת מדיום רלוונטי ל-2026, או שהוא פשוט חי על "זמן שאול" של נהגים שאין להם ברירה אחרת כשהם תקועים בפקקים? זה הוביל אותנו לכמה שאלות שמעניינות אותי על הענף: האם יש עדיין הצדקה לפרסום ברדיו בעולם שבו כולם נמצאים בספוטיפיי ובאפל מיוזיק? איך מסבירים את זה שתעשייה שלמה של תקציבי עתק עדיין נשענת על סקר TGI שקורה רק פעמיים בשנה ומבוסס על זיכרון והצהרות המאזינים בלבד, בזמן שבדיגיטל הכל מדיד ברמת הקליק?  דיברנו גם על הפספוס הקריאייטיבי בתשדירי הרדיו. שאלתי למה רוב התשדירים נשמעים כמו "עוף בשקל" או ג'ינגלים צעקניים ומכירתיים במקום לנצל את עלויות ההפקה הנמוכות יחסית כדי לייצר קרייטיב נועז ומורכב יותר, כפי שרואים בפסטיבלים בעולם. משם גלשנו ל-AI ולניסוי המדובר של 102FM: שדרנית הבינה המלאכותית הראשונה בישראל, שמבוססת על קולה של אודליה עצמה. שאלתי אותה בכנות: האם זו באמת פריצת דרך קריאייטיבית שנועדה להחזיר את הרלוונטיות למדיום, או בסך הכל דרך מתוחכמת לקצץ בהוצאות על שדרנים בשר ודם? פרק על שמרנות מול חדשנות, על הכוח של הג'ינגל המכירתי ועל הניסיון של המדיום הכי אינטימי למצוא את המקום שלו בעולם של בינה מלאכותית. תודה לאולפני 102FM על האירוח.   עוד לא מאוחר להציץ על הרצאת הסופרבול השנתית שלי שמתמקדת הפעם באתגר הכי גדול היום של מחלקות השיווק: איך ליצור מהלכים מורכבים בדיגיטל ובסושיאל שמתחברים לרעיון גדול ובסופו ה-פרסומת בסופרבול: https://superbowl.creative-first.co.il./   קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר    

הסיפור של משרד הפרסום בלנקו מעניין אותי כבר תקופה ובטח אחרי שהמשרד התחיל לקטוף פרסים בגרנות. מצד אחד משרד עצמאי שפועל כבר יותר מעשור ומייצר עבודות בולטות שזוכות להכרה מקומית ובינלאומית. מצד שני, דווקא בשיחה עם אביתר סדון, הבעלים והמנכ״ל של המשרד, הייתה תחושה שהוא פחות מתלהב, שלא לומר מתחמק מהתדמית של משרד קריאייטיב. זה הוביל אותנו לכמה שאלות שמעניינות אותי כבר הרבה זמן על הענף: האם זכייה בפרסי קריאייטיב באמת הופכת משרד לנחשק יותר אצל לקוחות או שזו בעיקר תהילה בתוך התעשייה. איך מסבירים את זה שחלק מהמשרדים הקריאייטיביים ביותר לא מצליחים להפוך לעסקים גדולים ויציבים והאם בכלל יש היום הצדקה למשרד פרסום עצמאי בעולם שבו קבוצות הפרסום הגדולות שולטות מצד אחד וספקים קטנים מתחרים על כל פרויקט מצד שני. דיברנו גם על המודל הכלכלי של משרדי פרסום. איך עושים כסף בעולם שבו עמלות המדיה נשחקו, מה קורה כשהלקוחות מכניסים יותר פעילות פנימה לארגון, ואיך מוצאים בידול בענף שבו כולם עושים היום כמעט הכול. משם גלשנו גם ל-AI ולשאלה מה הוא עושה לתפקידים הקלאסיים בענף ומה נשאר לאנשי קריאייטיב בעולם שבו המכונה יודעת לייצר רעיונות, ויז'ואלים וסרטונים במהירות שעד לא מזמן הייתה בלתי נתפסת. פרק על קריאייטיב, ביזנס והניסיון של משרד פרסום עצמאי למצוא את המקום שלו בתוך ענף שמשתנה כל הזמן.תודה לאולפני ביזי על האירוח.   עוד לא מאוחר להציץ על הרצאת הסופרבול השנתית שלי שמתמקדת הפעם באתגר הכי גדול היום של מחלקות השיווק: איך ליצור מהלכים מורכבים בדיגיטל ובסושיאל שמתחברים לרעיון גדול ובסופו ה-פרסומת בסופרבול: https://superbowl.creative-first.co.il./   קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר  

למה חברת דיגיטל ותיקה ומכובדת, עם 20 שנה של לקוחות כבדים ועבודה טובה, מחליטה להתמזג לתוך סוכנות דיגיטל של קבוצת פרסום גדולה? ומה זה אומר על כל שאר הסוכנויות שנמצאות באותו מקום? שבוע התבשרנו על המיזוג של גרייט דיגיטל לתוך סוכנות הדיגיטל ארלו של קבוצת ראובני פרידן. סיקרן אותי לפגוש את איתמר בר, אחד משני השותפים במשרד, כדי להבין את הסיפור מבפנים:  למה זה קורה, מה זה אומר על הענף, ואיך זה יקרה בפועל. דיברנו על הפרדוקס הבסיסי של דיגיטל: הרבה עבודה, הרבה מומחיות, אבל קשה מאוד לעשות בו כסף אמיתי. על הרגע שבו תחום שלם עובר מיתרון תחרותי לקומודיטי וגם, גלשנו לשאלה הגדולה יותר על הענף: למה כמעט כל משרדי הדיגיטל שצצו ב-20 שנה האחרונות נעלמו או התמזגו, בזמן שהקלאסיים ממשיכים לרוץ.  נגענו גם בדברים שרגישים יותר: מה קורה ללקוחות עם קונפליקט בין שתי החברות ומה יקרה לעובדים הקיימים ואיך השותפים עצמם רואים את עתידם במודל החדש. פרק עם אורח אמיץ שמדבר בגילוי לב על סופה של תקופה ותחילתו של עידן חדש. עוד לא מאוחר להציץ על הרצאת הסופרבול השנתית שלי שמתמקדת הפעם באתגר הכי גדול היום של מחלקות השיווק: איך ליצור מהלכים מורכבים בדיגיטל ובסושיאל שמתחברים לרעיון גדול ובסופו ה-פרסומת בסופרבול: https://superbowl.creative-first.co.il./   קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר    

למה חברה שנולדה כמאגר של מוזיקה וסטוקים ועוברת פיבוט משמעותי לעולמות ה-AI מחליטה דווקא עכשיו לפרסם בסופרבול? בפרק הזה אני מארח את לירן פרידמן, VP Brand Marketing של Artlist, לשיחה על מהלך חד ובלתי שגרתי: רכישת ספוט בסופרבול ימים ספורים לפני המשחק, והפקה מואצת של שלוש פרסומות מבוססות AI, שנוצרו אין־האוס, בזמן אמת, כחלק ממהלך קריאיטיבי יוצא דופן. דיברנו על הדרך שבה תהליכי הקריאייטיב משתנים, על האפשרות לייצר פרסומת שנראית כמו מיליון דולר מתוך מחשב בלבד ועל החלטה ללכת עד הסוף עם הרעיון ולהפוך את תהליך היצירה עצמו למסר. השיחה התרחבה אל המהלך כולו: איך בונים סיפור שחי מעבר לשידור הטלוויזיוני, איך מחברים סופרבול, סושיאל, PR וקהילה לרצף אחד, ואיך מנסים לבלוט בתוך אירוע שבו עשרות מותגים מתחרים על אותה תשומת לב. פרק על סופרבול כבמת הצהרה, על AI כמאיץ קריאייטיב, ועל הרגע שבו פרסומת הופכת להיות רק פרק אחד בסיפור גדול יותר.   אפרופו מהלך גדול לסופרבול, כדאי להציץ על הרצאת הסופרבול השנתית שלי שמתמקדת הפעם באתגר הכי גדול היום של מחלקות השיווק: איך ליצור מהלכים מורכבים בדיגיטל ובסושיאל שמתחברים לרעיון גדול ובסופו ה-פרסומת בסופרבול: https://superbowl.creative-first.co.il./   קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר    

לירז סופרין הגיע בעיקרון לדבר על הקמפיין החדש של מילקי. אבל מהר מאוד השיחה התגלגלה לשאלות יותר אסטרטגיות שקשורות למותג: על ההחלטה להתמקד ב־Gen Z אחרי שנים שהם מותג משפחתי, על הבחירה הלא טריוויאלית בנס וסטילה ועל “אל תיגעו לי במילקי” כרעיון אחד שמחזיק גם נוסטלגיה וגם נחשקות עכשווית.  משם גלשנו לשאלה של החופש היצירתי. כמה באמת אפשר לייצר נונסנס כשמעורבים בתהליך גם מותג גדול, גם משרד פרסום וגם טאלנטים ובמאי דומיננטי כמו עידו קציר. מתי ואיפה כולם מעורבים בבחירות (כולל פאנלים עם דור ה-z) ומתי צריך לדעת לשחרר לחופש האמנותי של היוצרים. דיברנו הרבה על הקמפיין הנוכחי סביב סדרת הקפה, על הבחירה בציפי שביט ועצרנו על אזור שהרבה מותגים מדלגים עליו: מה זה בעצם “האמצע” בין פרסומת קלאסית לתוכן סושיאל. איך נראית הפקה שנראית טוב, מרגישה טבעית, ועדיין לא מאבדת את ה־DNA המותגי שלה כ״מותג שחי בסושיאל״. פרק שהוא קייס סטאדי לאיך עושים פרסום מעולה לצעירים ומשלבים סושיאל, משפיענים, קולנוע ורעיון גדול שגם הביא אותם לקאבר. אפשר לצפות בו בוידאו פה: https://youtu.be/0gBYcpeaq0M אפרופו מהלכים משולבים, כדאי לכך להציץ על הרצאת הסופרבול השנתית שלי שמתמקדת הפעם באתגר הכי גדול היום של מחלקות השיווק: איך ליצור מהלכים מורכבים בדיגיטל ובסושיאל שמתחברים לרעיון גדול ובסופו ה-פרסומת בסופרבול: https://superbowl.creative-first.co.il./ קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר  

איך מתכננים השקה של מוצר חדש, בקטגוריה חדשה, כזה שאנשים לא יודעים עדיין איך למקם בראש?אביב וולף, מייסד ומנכ״ל רימילק (החלב החדש), חלב שמיוצר ללא פרות, באמצעות טכנולוגיה ביולוגית שמייצרת את אותם החלבונים שמרכיבים חלב רגיל, נכנס למדף של הסופרים ומשתף אותנו בהשקה של המותג המהפכני הזה. דיברנו על בניית אמון במוצר שנכנס לגוף, על יצירת שפה למשהו שעדיין חסר דימוי צרכני, על חשדנות טבעית סביב מזון חדש, על הבחירה להיראות כמו חלב, להישמע כמו חלב, ולהימכר ליד חלב, ועל הדרך שבה שותפות עם מותג מסורתי מייצרת תחושת ביטחון סביב טכנולוגיה מתקדמת. נגענו גם בתחרות שנוצרת כששחקנים גדולים כמו שטראוס נכנסים לקטגוריה במקביל, על חינוך שוק כמאמץ משותף, ועל המחשבה על השוק העולמי שכבר יושבת מאחורי ההשקה המקומית. פרק על חדשנות של פעם בדור ואיך מתקשרים אותה שיווקית ופרסומית.

הקמפיין החדש של מזרחי טפחות בכיכובו של שורד השבי שגיא דקל־חן עורר סערה מיד אחרי הברייק הראשון. האם מדובר במהלך אמיץ שמבקש לגעת בתקווה, או בשימוש ציני בטראומה לאומית לטובת קידום הטבה שהבנק נותן במסגרת המתווה של בנק ישראל? אדם פדר, סמנכ״ל הקריאייטיב שאחראי על הקמפיין המדובר חושף בפרק את התהליך מאחורי הקלעים: איך נולד הרעיון מצפייה בסרטון נגינה של שגיא בסלון ביתו, ואיך אושר מול הנהלת הבנק מהלך נפיץ כל כך, תוך ידיעה ברורה שהם עתידים “לשלם מחיר” על הראשוניות שבשימוש באדם שחזר מהשבי. דיברנו על התגובה הראשונית של שגיא להצעה, על החשש שלו מאיך הדבר ייתפס, ועל הקו הדק שנמתח כדי להבטיח שהוא לא ייתפס כ“פרזנטור” שמוכר בנק, אלא כסמל לתקווה ולהתחלה חדשה. בצל הסערה ניסינו להבין את הפער בין חלק מהציבור הרחב שהתרגש, לבין חלק אחר כולל הברנז’ה שתקפה את המהלך בחריפות. אדם מנתח את הפסיכולוגיה שמאחורי הביקורת, מהסלידה האוטומטית שיש לאנשים מבנקים, דרך התחושה של חלק מהציבור שיש להם “בעלות” על החטופים ועל הסיפור שלהם, ועד לציניות המקצועית שמקשה על אנשי התעשייה להתרגש ממהלכים פשוטים ואנושיים. פרק שלא בא לשפוט את המהלך, אלא להכניס לתוך השיחה גם את הקול של מי שיצר אותו. קול שחשוב לשמוע.

חנוכה הגיע ואיתו קמפיין החג של רולדין, שגם השנה נראה מוקפד ועוצר נשימה. אבל האם הקו הזה לא מיצה את עצמו והפך שקוף? צור גולן, הפרסומאי של הרשת בעשר השנים האחרונות, מסביר למה כשאתה מלך הקטגוריה התחרות דווקא קשה יותר מול אינסוף מאפיות פרטיות ושכונתיות ולמה בעולם שבו המוצרים נהיים דומים, גם צילום אוכל יפה ככל שיהיה מפסיק להוות בידול. דיברנו על חדשנות מוצרית, על הפיתוחים וההשקעה שמאחורי הסופגניות, על הבחירה להישאר עם אותה שפה לאורך זמן במקום להגיד “יאללה, שוברים”, על שיתוף הפעולה בהשקת הקולקציה במסגרת שבוע האופנה עם מוטי רייף, ועל הבחירה השנויה במחלוקת בדוגמנית דיאן שוורץ. בסוף ניסינו להבין את השאלה החשובה באמת:איך כל המאמץ הפרסומי הזה פוגש את הבן אדם שצריך להביא סופגניות להדלקת הנרות. לאתר של גרנות- תחרות הקריאייטיב הישראלית לצפייה של הפרק ביוטיוב> קבלת רפרנסים מקצועיים, לשאול ״מי מכיר״ ועוד- לקבוצת הווצאפ החדשה של קריאייטיב פירסט> חדשות, קמפיינים מהעולם ומאמרי חובה- לעמוד האינסטגרם המתחדש>  שיחות ביקורתיות, ניתוחי קמפיינים ומאמרים מקצועיים- לקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט מאמרים מקצועיים של מיטב הכותבים בענף- להצטרפות לניוזלטר הקיצר