בפרק הזה אנחנו מציגים את ההבחנה בין כלכלה כמקצוע לבין כלכלה כאידאולוגיה, ומסבירים כיצד הגישה המקצועית הובילה את הפרקים שעשינו עד היום. זהו גם פרק מבוא למאזינים חדשים שמגלים אותנו לראשונה, וגם פרק סיום שסוגר את המסע של הפודקאסט ומסכם את מה שניסינו לעשות בו לאורך השנים.

בשנים האחרונות בישראל ישנם פוליטיקאים ופעילים חברתיים שקוראים למדינה להרחיב את חוק חינוך חובה (וחינם) כך שיתחיל מגיל אפס במקום מגיל 3. בפרק אנו בוחנים הצעה זו על ידי סקירת הספרות בתחום וסקירת המצב הישראלי, ומוצאים שאם ההצעה תמומש ייתכנו השלכות שליליות רבות על החברה הישראלית. אנו חושבים שיש הצדקה למערכת חינוך אוניברסאלית מגיל 3 אך לא מגיל אפס. בפרק מתארח ניסן אברהם, חוקר בפורום קהלת לכלכלה ומנהל עמוד הפייסבוק "מדברים כלכלה". 2

אז מה משרד האוצר צריך לעשות בתקופה הזו לאור משבר הקורונה? בפרק ניסינו להבין במה שונה המיתון הכלכלי הנוכחי ממיתונים אחרים, מה הממשלה צריכה לעשות ואילו אמצעים עומדים לרשותה, וכמובן על החשיבות של שמירה על רמת חוב נמוכה בשגרה בדיוק כדי שהמשק יהיה מוכן לתקופות של האטה כלכלית. מעל הכל, אנחנו חושבים שהממשלה צריכה לעמוד בפני הלחץ הציבורי להוצאה ציבורית בלתי מבוקרת, ולעשות כל מאמץ להפנות את כספי הציבור למי שבאמת צריך אותם.

בעקבות ההכרזה של פייסבוק על יצירת מטבע חדש בשם "ליברה", ניסינו לברר מה זה אומר בדיוק. למה פייסבוק צריכה ליצור מטבע? האם יהיה לנו כדאי להשתמש בו? ומה ההשלכות המאקרו כלכליות של מעבר למטבע הזה? בקצרה - מדובר לטעמנו לא רק במטבע אלא בפלטפורמה פיננסית שעשויה להחליף חלק ניכר ממערכות הסליקה והתשלומים הקיימות.

בשבועות האחרונים התבשרנו שהערך של הלירה הטורקית קרס בזמן קצר, ולכן ניסינו להבין הפעם אילו גורמים משפיעים על שער החליפין ומה בדיוק קורה בכלכלה הטורקית. לדעתנו מדובר בעוד דוגמה שבה מדיניות כלכלית שגויה, שמתעלמת בעקביות מהמלצות אנשי המקצוע, מובילה למשבר כלכלי חריף.

בחודשים האחרונים עבדנו על פודקאסט חדש בשם "ערך מוסף בשבילי", שיעזור לכם לנהל את הכסף האישי שלכם בצורה טובה יותר. אם ב"ערך מוסף" אנחנו מדברים על מדיניות כלכלית, בפודקאסט החדש הכנו 20 פרקים שיתנו לכם טיפים רלוונטיים לחיים שלכם. בין הנושאים שעסקנו בהם - התנהלות מול הבנק, חיסכון, שוק ההון (2 פרקים), משכנתה (3 פרקים), פנסיה (2 פרקים), ביטוח (2 פרקים), מס הכנסה ועוד. אנחנו מצרפים כאן פרק לדוגמה שעוסק בשאלה האם לקנות או לשכור דירה. שאר הפרקים של הפודקאסט החדש זמינים בערוץ RSS של הטלוויזיה החינוכית (קישורים כאן למטה). בערוץ הזה נמשיך לעדכן פרקים חדשים של "ערך מוסף". RSS: https://www.omnycontent.com/d/playlist/23f697a0-7e6a-4e96-a223-a82c00962b12/90500138-9f9b-4703-9016-a92f009305bd/2798d8d4-3347-40f6-b519-a92f009305bd/podcast.rss מינוי באייטונס: https://podcasts.apple.com/us/podcast/%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99/id1448618436

התמיכה הציבורית היא קריטית בקידום מדיניות כלכלית, ולכן מעניין אותנו להבין מה מסביר אותה. האם עמדת הציבור בנושאי כלכלה נקבעת רק על פי אידאולוגיה או שאולי יש גורמים אחרים שמסבירים אותה? בפרק אירחנו את פרופ' דוד לייזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, שהוציא לאחרונה ספר שמנסה לענות בדיוק על השאלה הזו - מה משפיע על ההבנה הכלכלית של הציבור? ניסינו גם להבין איך אנשי המקצוע צריכים לפעול אחרת כדי להנגיש את עבודתם לציבור הרחב.חומרים קשורים:How We Misunderstand Economics and Why it Matters: The Psychology of Bias, Distortion and Conspiracy, by David Leiser and Yhonatan Shemesh

בעקבות הגבייה העודפת בתקבולי המסים, התפתח דיון ציבורי בשאלה מה צריך לעשות עם העודפים. בפרק הסברנו איך נבנה תקציב המדינה, מה החשיבות של התחזית, ובדקנו האם השגיאה הנוכחית חריגה ביחס לעבר. אנחנו סבורים שהדיון על עודפי התחזית מיותר משום שמדובר בנושא טכני במהותו, והיה עדיף אם הדיון האידאולוגי היה מתנהל בנוגע לגודל ההוצאה הממשלתית ולא בשגיאות מהתחזית שהן דבר טבעי. חומרים קשורים:טעויות והטיות בתחזית גביית המסים בתקציב המדינה, דוח בנק ישראל 2013 (פרק ו, עמוד 147)

הפעם אירחנו בפרק את ד"ר קונסטנטין קוסנקו מחטיבת המחקר של בנק ישראל, כדי לדבר על הריכוזיות במשק. למדנו ממנו מהי ריכוזיות, אילו בעיות היא גורמת ואיך טיפלו בה בישראל במסגרת ועדת הריכוזיות. שמחים לחזור ומצטערים על איכות ההקלטה שנפגעה. מבטיחים לשפר בפעם הבאה.

הפעם דיברנו על הנושא הכי חשוב בכלכלה הישראלית, שאף אחד לא מדבר עליו - מגמות הדמוגרפיה בישראל. ראינו שהאוכלוסיה הישראלית גדלה בקצב מהיר מאוד, הכי גבוה מקרב המדינות המפותחות, מה שיוצר עומס רב על התשתיות והשירותים הממשלתיים. כמו כן, בדקנו את המגמות הדמוגרפיות בקרב הקבוצות השונות בישראל - יהודים לא-חרדים, חרדים וערבים, וראינו שקבוצת הרוב תהפוך לקבוצת מיעוט לאורך הזמן, אם מגמות הדמוגרפיה הנוכחיות ימשיכו בקצב הקיים. במצב עניינים כזה, רמת החיים בישראל צפויה לרדת בעתיד.קישורים רלוונטים:מצגת עם הנתונים המלאים על הדמוגרפיה בישראלהשינויים הדמוגרפיים והשלכותיהם על המצרפים הפיסקליים, אסף גבע, משרד האוצרFinancial Incentives and Fertility, Cohen et al. (2003)הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה