בשיעור הנגדנו בין המקורות בחז"ל שמהם עולה שיש משמעות למציאת חן החיצונית ובין פשט המשנה בתענית המדריכה "אל תתן עיניך ביופי". ראינו כיוון ראשון שמבטל את היופי כקריטריון רלוונטי לזוגיות, ושמסתפק בשמירת אסטטיקה מפגם בלבד. וראינו כיוון שני שנותן מקום ליופי, אולם לא ליופי אוביקטיבי של מוסכמות חברתיות אלא ליופי סוביקטיבי שמתחבר עם מציאת חן אישיותית. לבסוף ראינו שיש אנשים שנזקקים גם ליופי האוביקטיבי כדי להתגבר על יצרם. לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1BK00n3QGXrU3xtH56-zP1BuMdky_WrSB

בשיעור העמקנו בשיטות הראשונים והאחרונים בביאור הגמרא במו"ק האם אדם זוכה רק למי שנקבעה לו משמים או שיש משמעות להשתדלותו ולבחירתו, ואם כן מהי ההשתדלות הנצרכת ע"פ הדעות השונות.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=185ogqDipEe5h1ieVKX3RKzJH_3S9vYcb

מה קובע את זיווגו של אדם? האם הכל קבוע מראש? השיעור נפתח בשאלת היחס שבין הגמרא בסוטה שמחלקת בין זיווג ראשון שנקבע ע"פ בת קול וזיווג שני שנקבע ע"פ מעשי האדם, לגמרא שבסנהדרין שמחלקת בין אשתו הראשונה של אדם לאשתו השנייה. בשיעור הוצגו שלוש שיטות: שיטת בתשב"ץ והתורת חיים שמזהה בין המושגים ולפיה אשתו הראשונה של אדם נקבעת ע"פ ב"ק ורק עליה נאמר ששם ה' משתף שמו עליהם. שיטת הבאר שבע ועוד שיש שני שלבים בקביעת האשה הראשונה: הבת קול המתאימה ע"פ המזל ושוב לפני החתונה ע"פ מעשיו. שיטת המאירי ורש"י - זיווג ראשון זוהי התאמה ע"פ הטבע והמזלות למי שאינו ראוי להתערבות הגמול, ואילו זיווג שני למי שראוי לגמול לטוב או למוטב. בסוף השיעור הובאו הנ"מ היוצאות מההבנות השונות.

מה הפגם ביחס המערב לזוגיות? מה ההבדל בין שעת הדחק שסומכים על דעות חריגות ובין שרוצים לעשות כן כדי ליהנות? מדוע חכמים יצרו גבולות של צניעות באישות שבין איש ואשתו?השיעור נפתח בהצגת המצב בשנים האחרונות שאנשים נחשפים להדרכות מערביות שמטרתן כביכול לחזק את הזוגיות אך מבחינה הלכתית הן מאתגרות והציבור מחפש להישען על דעות מקלות כדי להתירן. האם נכון לעשות כן? בשיעור הצגנו שני יסודות לבניית האהבה הזוגית ושני יסודות לבנית הקומה הרוחנית של האדם שהלכות צניעות מבוססות עליהם, ושקשר זוגי ארוך טווח חייב להישען עליהם.

מתי ואיך מקיימים מצוות עונה? איזה תנאים ובאיזה מצב צריכים להיות הבעל והאישה בשביל קיום המצווה? האם ההתקדשות בזמן תשמיש מכוונת לצמצום ההנאה או דווקא להרחבתה?בשיעור נגענו בערכים הפנימים שבונים את גדרי מצוות עונה, בשוני בין גברים לנשים ביחסי אישות דרך הדרכות חז"ל והנהגת רבי אליעזר.

מהו קשר בריא בין בני זוג? האם יש מקום לזוגיות ללא ילדים? השיעור נפתח בשיטת הרמב"ן הסובר שתכלית האישות הינה להביא ילדים מקדשי ה' לעולם. הסברנו מדוע לשיטת הרמב"ן יש מקום לאישות גם כשמציאותית לא ניתן להרות, והסברנו מדוע תכלית זו מחייבת קשר זוגי בריא לטווח ארוך וכן מחייבת שיהיה עונג הדדי במעשה האישות. לאחר מכן הבאנו כמה הסברים לשאלה מהי המעלה שבהבאת ילדים. לקראת סוף השיעור נגענו בעוד שתי תכליות: האיחוד הגופני כביטוי לאיחוד הנפשות של הזוג. ובנקודה שלישית - ההנאה כמאפשרת נתינה הדדית.

מה המקום של הפרישות בחיי הזוגיות? ובמה חטא רבי חייא? בשיעור עסקנו בשאלת הפרישות מתוך תפילת רבי חייא "הרחמן יצילנו מיצר הרע" ומה קורה כאשר הזוגיות נראית כחטא, ונגענו ברמז בגישות השונות שעליהם נרחיב בשיעורים הבאים.

השיעור פתח בהבחנה הגדולה שבין דתות הרואות באישות מעשה של הכרח לבין היהדות הרואה בו מצווה וטובה גדולה. ראינו את מדרשי חז"ל המשתפים את ההשגחה ה-לוהית במעשה האישות, ושבו האדם זוכה להשלמה לא רק גשמית אלא גם רוחנית וגם שלמות בעבודת ה', אולם כל זאת כאשר מנהלים את האישות תוך שמירת האיסורים והמצוות עשה ובכוונה נכונה (שבה מעמיק בשיעור נפרד העוסק בעבודת ה' שבאישות).מכאן ברור שמנהגי פרישות מתוך מבט הרואה את מעשה האישות כשלילי או כמקולקל - זהו מנהג רע. אולם יש שני מצבים בהם יש מקום לנהוג בפרישות: א. כאשר האדם מרגיש שהיצר שולט עליו והוא נצרך לפרישות כדי ליצור שליטה. ב. כאשר יש לו הנאות רוחניות שמחליפות את ענייני הגוף. בסוף השיעור עסקנו בביאור ששת התנאים שרק כשהם מתקיימים ניתן לילך לפרישות מהסיבות הנ"ל.

האם יש לתורה עמדה ברורה ביחס לשוויון או אי שוויון בין המינים? מה מוביל לשוני? ראינו שקיים שוויון משפטי אך יש חוסר שוויון בחיוב במצוות עשה שהזמן גרמן. ניסינו לברר האם הפטור ממצוות אלו נובע מקדושה יתרה שיש בגברים או מהבדל תפקידי בלבד. ראינו את דברי הרמב"ם למשנה לעומת המאירי ביחס לסדר קדימות בצדקה ובהצלה, ואת הכרעת האחרונים שאין זה מלמד על הבדל מעמדי.לאחר מכן העמקנו בדברי הרב סולוביצ'יק ששני המינים שווים בערכם אך שונים באישיות, בייעוד ובתפקיד. עסקנו בסיכונים שקיימים בניסיון ליצור שוויון תפקידי - הן מצד מחיקת המקום הנשי באנושות, הן מבחינת מחיקת המשפחתיות, הזוגיות והילודה, הן מבחינת מחיקת הזהות הנשית והגברים וממילא גם מחיקת המינית והיצריות בין המינים והן מבחינת שינוי השיח הדתי משיח של חובות ושליחו לשיח של רצונות ופריקת עול מלכות שמים. 

השיעור נפתח בניסיון לברר האם יש לתורה עמדה ברורה ביחס לשוויון או אי שוויון בין המינים. ראינו שקיים שוויון משפטי אך יש חוסר שוויון בחיוב במצוות עשה שהזמן גרמא. ניסינו לברר האם הפטור ממצוות אלו נובע מקדושה יתרה שיש בגברים או מהבדל תפקידי בלבד. ראינו את דברי הרמב"ם למשנה לעומת המאירי ביחס לסדר קדימות בצדקה ובהצלה, ואת הכרעת האחרונים שאין זה מלמד על הבדל מעמדי.לאחר מכן העמקנו בדברי הרב סולוביצ'יק ששני המינים שווים בערכם אך שונים באישיות, בייעוד ובתפקיד. עסקנו בסיכונים שקיימים בניסיון ליצור שוויון תפקידי - הן מצד מחיקת המקום הנשי באנושות, הן מבחינת מחיקת המשפחתיות, הזוגיות והילודה, הן מבחינת מחיקת הזהות הנשית והגברים וממילא גם מחיקת המינית והיצריות בין המינים והן מבחינת שינוי השיח הדתי משיח של חובות ושליחו לשיח של רצונות ופריקת עול מלכות שמים.