שטיפה אנרגטית היא מדיטציה לרגעים שבהם את מרגישה שמשהו פשוט נשאר עלייך.אחרי יום עמוס, שיחה, אדם, רגש חזק או כל חוויה שהשפיעה עלייך, לפעמים אנחנו ממשיכות הלאה, אבל משהו מהאנרגיה של הרגע עדיין נשאר בגוף.במדיטציה הזו נעצור לרגע ונבדוק מה חי בך עכשיו: איפה את מרגישה את זה בגוף, איך האנרגיה הזו נראית, והאם את רוצה לקחת אותה איתך הלאה.משם ניכנס למקלחת קצת אחרת. דוש שלא מוציא מים, אלא את האנרגיה שאת בוחרת להרגיש במקום.תוכלי לדמיין אהבה, רוגע, ביטחון, שמחה, שפע או כל אנרגיה אחרת, ולתת לה לשטוף מעלייך את מה שאת מוכנה לשחרר ולהיכנס פנימה, עד לתוך הגוף והתאים.יצרתי את המדיטציה הזו כדי לתת לך דרך פשוטה לעצור, להתנקות מהיום שהיה ולבחור מחדש איך את רוצה להרגיש.מתאימה לכל פעם שאת מרגישה שאת רוצה לעשות לעצמך ריסטארט קטן ולחזור אלייך.מאחלת לך שטיפה מהנה,יולי 🩵

כמה פעמים רצית משהו אחר בחיים שלך, אבל פחדת לוותר על מה שכבר מגדיר אותך?המדיטציה הזו נולדה מתוך משהו שאני פוגשת שוב ושוב בקליניקה, אנשים שרוצים שינוי, מרגישים שמשהו בדרך שלהם כבר לא מדויק להם, אבל מתקשים לשחרר טייטלים, הישגים והגדרות שבנו לאורך השנים.כי לפעמים הטייטל כבר לא באמת משקף את מי שאנחנו, ובכל זאת אנחנו נאחזות בו, כי הוא נותן לנו תחושת ערך, ביטחון וזהות.אבל מי אנחנו כשמורידים לרגע את כל המדבקות שאספנו, הדבקנו והדביקו לנו?מי אנחנו בלי המקצוע, התואר, התפקיד, ההישגים והדרך שבה אחרים רואים אותנו?במדיטציה הזו נצא למסע פנימה, כדי לפגוש את עצמנו מעבר למה שכתוב עלינו, דרך מה שמרגש אותנו, מחייה אותנו, מסקרן אותנו ומה שאנחנו מביאות לעולם.זו לא מדיטציה שנועדה לגרום לך לוותר על הטייטלים שלך, אלא להזכיר לך שהם חלק ממך, אבל הם לא מי שאת.כי לפעמים, כדי לגלות מה באמת נכון לנו, אנחנו צריכות להסכים לרגע לא לדעת מי אנחנו, ולהתחיל להקשיב.אם התחברת, ובא לך להעמיק עוד בשאלה, אני מזמינה אותך לצאת יחד איתי למסע אישי וחיבור עמוק.תכתבי לי בפרטי (IG:YOULIZOHAR)יולי 🩵

יום כיפור הוא הזדמנות לעצור לרגע, להסתכל פנימה ולשאול את עצמנו: מה אני עדיין מחזיקה, ומה אני כבר מוכנה לשחרר?סליחה היא לא להגיד שמה שקרה היה בסדר. היא לא מוחקת את הכאב, לא מבטלת את הכעס או את הרגשות שלנו, ולא לוקחת מהאדם שפגע בנו את האחריות על המעשים שלו.ובעיניי, חשוב לזכור סליחה היא תהליך, לא חובה.
לא תמיד אפשר לסלוח ברגע אחד, ולפעמים הדרך לשם עוברת קודם דרך הכעס, הכאב, ההכרה במה שקרה והסכמה להרגיש את מה שהיה.את לא צריכה להכריח את עצמך לסלוח. לפעמים הצעד הראשון הוא רק לומר:
"אני מוכנה להתחיל לשחרר."כי כשאנחנו מחזיקות כעס, עלבון, אכזבה או ציפייה להתנצלות, משהו בתוכנו נשאר מכווץ. וברמה הרוחנית, ככל שהאנרגיה שלנו תפוסה במה שכבר היה, נשאר פחות מקום לקבל אהבה, שקט, הזדמנויות ושפע.במדיטציה הזו נפגוש אדם שעדיין יש מולו משהו לא פתור, ניתן מקום למה שלא נאמר, לכעס ולכאב, ובעיקר נקשיב לגוף: איפה הוא מחזיק את הסיפור הזה, ומה קורה כשהאחיזה מתחילה להשתחרר.זו מדיטציה שנוצרה במיוחד ליום כיפור, אבל אפשר לחזור אליה בכל רגע שבו את מרגישה שהגיע הזמן להתחיל לשחרר משהו שכבר לא צריך להמשיך ללכת איתך.את לא צריכה לשכוח כדי להמשיך.
את לא צריכה להצדיק כדי לסלוח.
ואת לא חייבת להיות מוכנה היום.
רק להתחיל להחזיר את עצמך אלייך.גמר חתימה טובה 🤍יולי

אני מאמינה שיש משהו מאוד עוצמתי בלבחור, עוד לפני שאנחנו נכנסות לסיטואציה, איך אנחנו רוצות לפגוש אותה.לשים כוונה זו דרך לעצור לרגע, להתחבר לעצמך ולבחור את האנרגיה שאת רוצה להביא איתך.כשאנחנו לא שמות כוונה, קל מאוד לתת למה שקורה סביבנו להוביל אותנו. אנחנו מגיבות למה שמגיע, נסחפות לאוטומט, ולפעמים מוצאות את עצמנו בתוך הסיטואציה בלי שבכלל בחרנו איך אנחנו רוצות להיות בה.כוונה לא אומרת שאנחנו יכולות לשלוט במה שיקרה. היא גם לא מטרה שצריך להשיג. היא בחירה בדרך שבה אנחנו רוצות להיות בתוך מה שקורה.במדיטציה הזו נעצור לכמה דקות, נבחר כוונה אישית ונחבר אותה לגוף, כדי ליצור עוגן שנוכל לחזור אליו גם בהמשך.אפשר להאזין לה בתחילת היום, אבל גם לפני מפגש, אירוע, ראיון, שיחה חשובה או בכל רגע שבו את מרגישה שאת רוצה לעצור ולבחור מחדש איך את רוצה לפגוש את מה שמגיע.כי אנחנו לא תמיד יכולות לבחור מה יקרה.
אבל אנחנו יכולות לבחור איך לפגוש אותו. 🤍את המדיטציה הזו אני מקדישה לאישה שיקרה לליבי, חברת אמת ושותפה שלי למסע הזה, אתי אברג׳יל, אישה שהיא השראה עבורי עם הלב הכי טוב שיצא לי לפגוש. זו שאני יודעת בלב שלם שהכוונות שלה הן תמיד טובות. אליי ובכלל לסביבה.תודה עליך🫶🏼

יש רגעים שבהם אנחנו מרגישות שהגיע הזמן לעצור. להסתכל על הדרך שעברנו, לשחרר את מה שכבר לא מתאים לנו, ולבחור איך אנחנו רוצות להמשיך מכאן.המדיטציה הזו נוצרה במיוחד לקראת השנה החדשה, אבל היא לא שייכת רק לראש השנה. היא מתאימה לכל רגע שבו את מרגישה שהגיע הזמן לעשות לעצמך עדכון גרסה, לא למחוק את מי שהיית, אלא לקחת איתך את מה שלמדת ולבחור מה את רוצה להכניס לפרק הבא שלך.במהלך המדיטציה ניכנס בדמיון לחדר לבן ושקט, נשאיר מאחור משהו שאנחנו כבר לא רוצות לשאת, נבחר איזו גרסה שלנו אנחנו רוצות להביא קדימה, ונבחר את האנרגיה שבה אנחנו רוצות לפגוש את הדרך שלנו.זו הזמנה לעצור, לנשום, ולהיזכר:את לא מתחילה מחדש.את מתחילה מכאן.מתאים להאזנה בכל פעם שאת מרגישה צורך בהתחדשות, בשינוי או פשוט ברגע של בחירה מחדש. 🤍אני מאחלת לך שנה טובה ומתוקה! שלך יולי

שנים הסתכלתי על הגוף שלי דרך ביקורת, השוואה ותנאים. האמנתי שאם הוא רק ייראה אחרת, ארגיש סוף־סוף מספיק טובה, בטוחה וראויה. ניסיתי לשנות אותו, לתקן אותו, לשלוט בו ולא שמתי לב כמה התרחקתי ממנו ומעצמי בדרך.עם הזמן הבנתי שהגוף שלי מעולם לא היה הבעיה. הוא היה איתי בכל רגע. נשם בשבילי, נשא אותי, הגן עליי, הסתגל, התאושש ובחר בי שוב ושוב גם ברגעים שבהם אני בחרתי להילחם בו.במדיטציה הזו אני מזמינה אותך למפגש אחר עם הגוף שלך. במפגש הזה ננסה לרגע להניח את הביקורת ולהסתכל עליו באמת, לראות אותו כדמות מולנו, להרגיש מה עולה כשאנחנו פוגשות אותו, להקשיב לו, להבין אותו , לפתח חמלה כלפיו ואולי גם לסלוח לו ולעצמנו על כל השנים שבהן היינו במלחמה.זו מדיטציה למי שמרגישה שהיא במאבק עם הגוף שלה, מתקשה לקבל את המראה שלה, מרגישה שהערך שלה קשור לאיך שהיא נראית, או פשוט רוצה ליצור עם הגוף שלה מערכת יחסים חדשה, קרובה, מכבדת וחומלת יותר.אולי לא תצאי מכאן כשאת אוהבת כל חלק בגוף שלך.
אבל אולי תרגישי שאת קצת פחות נגדו.
וקצת יותר בצד שלו. 🤍אם התחברת ותרצי להעמיק ביחד בתהליך, כתבי לי הודעה.שלך, יולי

לפעמים בתוך תקופות של כאב, עומס או שינויים בחיים, אנחנו פשוט שוכחות איך זה מרגיש להיות שמחות.המדיטציה הזו נולדה מתוך הרצון שלי לבחור מחדש בשמחה, לא להתעלם מהעצב ולא לנסות להיות שמחה בכוח, אלא להפנות את הפוקוס גם אל מה שטוב, ולהיזכר בתחושה הזו דרך הגוף.במהלך המדיטציה נתחבר לזיכרון של רגע משמח, נזהה איפה השמחה מורגשת בגוף, וניתן לה מקום להתרחב.היא מתאימה לך אם את מרגישה שהשמחה קצת התרחקה ממך, אם את נמצאת בתקופה עמוסה או מורכבת, או אם פשוט בא לך לעצור לכמה דקות ולהכניס יותר מהתחושה הזו לחיים שלך.כי אפשר להחזיק עצב ושמחה באותו הלב.
ואפשר לבחור להפנות את תשומת הלב גם אל הטוב שכבר קיים.קחי כמה דקות לעצמך, עצמו עיניים, ותני לשמחה מקום. 🩵באהבה,
יולי

התנגדות היא הרגע הזה שבו משהו בתוכנו אומר:
״אני לא רוצה שזה יהיה ככה.״אנחנו רוצות שהמציאות תהיה אחרת, ממשיכות לחשוב עליה, לשאול למה זה קרה, לדמיין איך הדברים היו יכולים להיות ובעצם מבזבזות המון אנרגיה על משהו שכבר קיים.לשחרר התנגדות לא אומר להסכים.
זה לא אומר שמה שקרה הוא בסדר, ולא אומר שוויתרנו על הרצון לשנות.
כדי לשחרר התנגדות עלינו להיות קודם כל בקבלה. קבלה היא פשוט היכולת לראות את המציאות כמו שהיא כרגע, ולהפסיק להילחם במה שאין לנו שליטה עליו.אז איך משחררים?
מתחילים בגוף.במדיטציה הזו נלמד לזהות את ההתנגדות דרך הגוף, להרגיש איפה היא נמצאת, ולתרגל שחרור הדרגתי שלה כדי לפנות מקום לנשימה, לאנרגיה ולבחירה.המדיטציה מתאימה לך אם יש משהו בחיים שאת מתקשה לקבל, מרגישה שאת חוזרת אליו שוב ושוב במחשבות, או מרגישה שהגוף שלך מחזיק מתח וכיווץ סביבו.לא צריך לצפות שהכול ישתחרר בפעם אחת.
שחרור הוא תרגול. לפעמים קצת, לפעמים הרבה, ולפעמים משהו פשוט נפתח.אז קחי לך כמה דקות, תניחי את מה שאת מחזיקה לרגע...ותני לעצמך לנשום. 🩵אם התחברת ויש בך קול שמבקש עוד עומק, הבנה, חיבור.. אני מזמינה אותך לדבר איתי ולהתחיל ביחד מסע חזרה אליך!באהבה,
יולי

לחזור אליי: מדיטציה של חיבור לעצמייש תקופות שבהן אנחנו כל כך עסוקות בלנסות להבין מה נכון, מה צריך לקרות, מה אחרים חושבים עלינו ומה עוד חסר לנו, שאנחנו קצת מתרחקות מעצמנו. המדיטציה הזו נועדה בדיוק לרגעים האלה.״לחזור אליי״ היא מדיטציה של חיבור, קבלה ונוכחות. היא מזמינה אותך לעצור לרגע את הרעש שמסביב, להקשיב לגוף, לפגוש את עצמך כמו שאת עכשיו, ולהיזכר שאת לא צריכה לתקן את עצמך כדי להיות ראויה לאהבה, לשקט ולביטחון.המדיטציה יכולה להתאים במיוחד לרגעים שבהם את מרגישה:
• רחוקה מעצמך או קצת אבודה
• מוצפת במחשבות
• ביקורתית כלפי עצמך
• זקוקה לביטחון, רכות ושקט פנימי
• מתעסקת יותר מדי במה שקורה בחוץ ושוכחת להקשיב למה שקורה בפנים
• פשוט רוצה לעצור, לנשום ולהיות איתךהיא אורכת כ־10 דקות, ולאחריה מחכה לך עוד כ־5 דקות של מוזיקה שקטה ללא מילים, זמן פשוט להישאר, לנשום ולאפשר למה שעלה במדיטציה לשקוע.את לא צריכה לדעת בדיוק מה את צריכה עכשיו.
רק להגיע.אני כאן. אני איתי. אני חוזרת אליי.יולי.🩵🦋

בפרק מיוחד זה אני מזמינה אותך למסע של חיבור אל הילדה הפנימית, אל הדמות האימהית שבתוכך, ואל החמלה שיכולה לשחרר כאב ישן ולפתוח את הלב לאהבה.המדיטציה נולדה מתוך כאב וגעגוע אישי שלי, לזכר אמא שלי, איריס זוהר ז״ל. היא נובעת מהחיפוש אחר חיבוק שלא תמיד היה אפשר לקבל במציאות ומהגילוי שהדמיון והנשמה שלנו מסוגלים להעניק לנו חיבוק כזה מבפנים.במדיטציה הזו תקבלי הזמנה לפגוש את עצמך כפי שאת היום, לפגוש את הילדה הפנימית שלך, ולאפשר לעצמך להעניק ולקבל אהבה, ביטחון וחום.את יכולה לבחור לראות את עצמך מחבקת את הילדה הקטנה שלך, לדמיין את אמא שלך כפי שתמיד רצית שתהיה, או להזמין דמות אימהית אחרת, אנרגיה של אור, דמות רוחנית, או אפילו את עצמך בגרסה עתידית אוהבת ומכילה.זהו מרחב של ריפוי, סליחה וחיבור מחודש לעצמך.אני מזמינה אותך לעצום עיניים, לנשום עמוק, ולאפשר למילים ולדמיון לפתוח עבורך שער לרכות, חמלה ואהבה אינסופית.