במהלך הפרק נדון ביתרונות השקט כמאפשר הקשבה. נעשה זאת דרך מסע בתחומי הפסיכותרפיה, הפילוסופיה, המוזיקה ומדעי המוח. ניגע גם בתנועה מראיית השתיקה של המטופל בטיפול כהתנגדות, לראייתה כקומוניקציה ראשונית. המוזיקה בפתיחת הפרק - אודי בונשטיין, מתוך 'מים חיים'. השיר בסיום הפרק - מלים: ספר בראשית, לחן: אודי בונשטיין (מתוך: 'מים חיים') להזמנת כרטיסים למופע 'מים חיים' (6.11.21, תיאטרון ענבל, מרכז סוזן דלל בת"א): https://bit.ly/3vuIxE4

והפעם, משהו קצת שונה עירית שדות, פסיכולוגית קלינית ובעלת הפודקאסט 'מחוץ לקופסא' אירחה אותי כדי לשוחח על ספרי 'חולם מלא'  בשל רוחב היריעה של נושא החלומות פרשנו אותו על שני פרקים  בחלק הראשון (החגיגי, לרגל הפרק העשירי בפודקאסט שלי) שוחחנו על גישות שונות לפירוש חלומות פתחנו בחלום של פרויד על הזריקה לאירמה, ומשם עברנו לשוחח על גישתו של פרויד לחלומות, ועל גישתם של יונג, קוהוט, ההתייחסותיים, החלום הקבוצתי והגשטלט  שיר הסיום, 'שוב את הגעת בחלום', המושמע בסיום הפרק, הוא פרי עטי (כתיבה, לחן, נגינה ושירה) ואתם מוזמנים לגלות שירים נוספים בספוטיפיי ובשרותי הסטרימינג האחרים

 ד"ר רות מסר קויצקי היא פסיכולוגית קלינית ובשקט, כשלא שומעים, היא גם אמנית. שוחחנו על הממשק המעניין שבין פסיכולוגיה וטיפול לבין אמנות, ציור, תערוכות ופרסום.

בפרק זה נדון במעבר שבין ראיית רגשותיו של המטפל (ההעברה הנגדית) כמכשול לעבר תפיסת חשיבות התופעה ושימושיה המועילים בטיפול. נדון באופן שבו תופס המטופל את רגשות המטפל ובראיית ההשפעה ההדדית של שניהם זה על זה בטיפול. נדון גם במגבלותיה של גישה זו (שעיקרה: לא כל מטופל יכול לעמוד בסובייקטיביות של המטפל). *** השיר בסוף הפרק: 'מסך חלק'. מלים, לחן, עיבוד נגינה ושירה: אודי בונשטיין **** *** לשירים נוספים בספוטיפיי: https://open.spotify.com/artist/7wQpvxPWzShIXqqKnS0eR2 ***

בפרק זה נעמיק בכלל נוסף שהגדיר פרויד לטיפול הנפשי (הפסיכואנליטי): הצורך שהמטפל יהיה אנונימי למטופל, ימנע מקשר עין עמו ולא יתן לו אפשרות להציץ אל הסובייקטיביות שלו. פרויד הגדיל לעשות והמליץ שהמטפל ישב מאוחרי הספה שעליה שוכב המטופל. נחקור את הנושא בהתבססנו על שני מאמרים טכניים (מרתקים) של פרויד: 'עצות לרופא על הטיפול הפסיכואנליטי' (1912) ו'על פתיחת הטיפול' (1913). *** הקטע בסיום ("פרויד אמר"): לחן, עיבוד ונגינה - אודי בונשטיין

מיטל חודורקובסקי היא פסיכולוגית קלינית, המפרסמת את שיריה היפים (והאישיים מאוד) בפייסבוק (ספר השירים, אגב, בהכנה), בשמה המלא. הייתה לנו שיחה מרתקת על תהליך היצירה ועל הבחירה לפרסם את חומריה בגלוי. שוחחנו על האפשרות שחומרים אלו ייכנסו למרחב הטיפולי ומיטל הקריאה את אחד משיריה. לסיום שמענו את השיר 'בהולד' שהלחינה שמרית פליישר קלנר ומבצעות מיטל ושמרית.

ד"ר ניסים אבישר הוא פסיכולוג קליני העוסק בהיבטים חברתיים ופוליטיים של החווייה וההתפתחות האנושית. בשנים האחרונות עוסק ניסים בחינוך ובהכשרת מורים והוא מחבר הספרים "טיפול פוליטי" ו"ללמוד מהמזרח - על מזרחיות, חינוך ותיקון עולם". לרגל הבחירות הרביעיות בשנתיים, נפגשנו לשיחה מרתקת על פסיכולוגיה, פסיכולוגים ופוליטיקה. *** שיר הסיום: 'פוליטיקה'. מלים, לחן, נגינה ושירה: אודי בונשטיין; קולות רקע: שמרית פליישר-קלנר ***

עירית שדות היא פסיכולוגית קלינית העובדת במרפאת ילדים ונוער 'לב השרון' ובקליניקה פרטית ברישפון. עירית היא גם בעלת הפודקאסט 'מחוץ לקופסא', העוסק בפסיכולוגיה. הכרתי את עירית כאשר היא ראיינה אותי, אלא שהפעם יצאה עירית מעמדת המראיינת ונכנסה לעמדת המרואיינת. שוחחנו על ההחלטה לשדר פודקאסט, על מה פסיכולוגים מוכנים לדבר ועל מה לא, ועל מי מוכנים ומי לא מוכנים להתראיין. שוחחנו גם על אופיו המופנם והפרטי של מקצוע הפסיכולוגיה, ועל הקושי שלנו, הפסיכולוגים, להביע עמדות. **** שיר מסיים: אודי בונשטיין ושמרית פליישר קלנר - 'הרוח פורעת'/ מלים ולחן: אודי בונשטיין

מחקרים הוכיחו את קיומה של תופעה מסקרנת: נבדקים שהופנטו לחוסר תחושה (אנאלגזיה) הדגימו יכולת 'להשאיר' חלק מהתודעה בתקשורת עם תחושת הכאב, אך מבלי שזרם המודעות המרכזי יהיה ער לכך. תופעה זו, 'הצופה החבוי' תהיה במרכז הפרק, שבעקבותיו נסיק כי גם כאשר אנו מתמסרים לחלוטין - חלק בתודעה שלנו נשאר לשמור.  *** השיר 'לא ינום' (מלים, לחן, עיבוד, נגינה ושירה: אודי בונשטיין) זמין באתרי הסטרימינג  ***

שמרית פליישר-קלנר היא פסיכולוגית קלינית, פסיכולוגית חינוכית ומוזיקאית יוצרת. שמרית גם חברה ביחד אתי בצמד 'בטטה קרה', המופיע עם חומר מקורי שאנו כותבים. נפגשנו לשיחה קצרה על כתיבה, על טיפול, על כתיבה על טיפול, על פרסום שירים ועל הופעות. ניסינו לזהות את הגבול המגדיר מתי לגיטימי לכתוב על מטופל או טיפול ומתי אין זה לגיטימי, ודיברנו גם על דברים נוספים. לסיום, הקשבנו לשיר 'לגעת' שכתבה, הלחינה, ניגנה ושרה שמרית.