חזרנו! אחרי הפסקה ארוכה אנחנו שוב באולפן עם אנרגיות מחודשות ואנחנו מחדשים כוחות בעזרת כוס קפה.הפעם אנחנו צוללים לעומק הסם הפסיכו-אקטיבי הכי פופולרי בעולם – הקפאין. נדבר על איך הוא משפיע על המוח והגוף שלנו, על תפקידו ההיסטורי בעיצוב החברה וגם על השימושים הרפואיים המפתיעים שלו. האזנה נעימה, יובל ואגם.

פעמים רבות אנשים נוטים לזלזל בכאבי גב. הכאבים הללו לעיתים יכולים להיות סימן למחלות שהן לא מכניות, ופרק זה עוסק באחת המחלות הללו שמתחילה בתלונה שכיחה של כאב כרוני בגב והולכת למקומות מאוד ייחודיים ואחרים - אנקילוזינג ספונדיליטיס.מהם תמרורי האזהרה שיביאו את המטופלים לראומטולוג? מדוע דווקא האינסטינקט לנוח במקרה של כאבי גב, יכול להחמיר את הכאב כשמדובר באנקילוזינג ספונדיליטיס? עד כמה מסוכנת המחלה ואיך באה לידי ביטוי הפגיעה באיכות החיים? כיצד במהלך שלושים השנים האחרונות התמונה התהפכה, וממצב שבו אין הרבה מה לעשות כדי לעצור את התקדמות המחלה אצל החולים הקיימים, כיום ניתן לספק פתרונות שיוכלו לגרום לשיפור משמעותי באורח החיים? על כל זאת ועוד, נשוחח עם פרופ' מירב לידר, מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא תל השומר ויו"ר האיגוד הראומטולוגי.  למידע נוסף ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.שירות לציבור. מוגש בחסות חברת ניאופרם ישראל.1535-SEP-2024

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון.בחלק ב' זה של השידור החוזר, נשמע מפרופסור רז סומך על המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל דיויד, SCID. פרופסור סומך ידבר על פריצת הדרך בטיפול במחלה, וגם על המורכבות של הטיפול בה על רקע חיינו באזור.

אין תוכן

יצירת חיים חדשים היא דבר מרגש מאוד, וההחלטה של אישה עם דלקת מפרקים על הריון מלווה באופן טבעי בשאלות ולבטים רבים.בפרק זה נדבר על מהי ראומטולוגיה? מדוע פונים לראומטולוג כאשר יש כאבים במפרקים? איך משפיע ההריון על דלקות מפרקים? איך משפיעה המחלה על ההריון, האם והתינוק? מהן התרופות הבטוחות בהריון? ומהו הדור החדש של התרופות שהוביל למהפכה בטיפול בדלקות המפרקים?כדי לדבר על נושא זה, נשוחח עם ד"ר עודד קמחי, מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה. למידע נוסף ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.424-JUN-2024

אנחנו רגילים לחשוב על מחלות בצורה סכמטית: יש מחלות ויראליות, יש מחלות שנגרמות על ידי חיידקים, יש מחלות אונקולוגיות וכן הלאה. אבל מחלת סרטן צוואר הרחם מערערת את החלוקה הזאת - זו מחלה אונקולוגית שנגרמת דווקא על ידי וירוס ממשפחת הפפילומה.בפרק מיוחד בהשתתפות ד"ר נדב משען, ננסה להבין איך וירוס מסוגל לגרום להופעת גידולים סרטניים - וכיצד עובד החיסון שמסוגל למנוע את הופעת המחלה בשיעורי יעילות מדהימים.

ביוני 2024 דיווח משרד הבריאות על התפרצות של קדחת הנילוס המערבי. נכון לרגע כתיבת שורות אלו קיימים מספר מקרי מוות מהמחלה ומאות נדבקים בישראל. בעקבות אירועים אלה, החלטנו לעשות קצת סדר:מה קורה בגוף מרגע עקיצת היתושה? מדוע לוירוס אין אינטרס להדביק דווקא בני אדם? איך מדינת ישראל הצעירה קשורה להיסטוריה של הנגיף?וגם, כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים?

בעוד האנושות חוגגת את המהפכה חסרת התקדים של המצאת האנטיביוטיקה, החלו החיידקים ההמומים לעבוד על התגובה וזאת לא איחרה לבוא. בתוך שנים בודדות מתחילת השימוש בתרופות אנטיביוטיות החלו לצוץ במעבדות שונות בעולם זנים חדשים של חיידקים שהראו עמידות לאנטיביוטיקה. כך נולד לו מירוץ חימוש שבו בני אדם מחפשים אנטיביוטיקות חדשות ויעילות, ואילו החיידקים מצידם מפתחים עוד ועוד עמידות גם לתרופות החזקות ביותר.אבל איך זה בעצם קורה? כיצד החיידקים נלחמים באנטיביוטיקה? האם בעתיד עדיין נוכל להסתמך על אנטיביוטיקה, או שאנו חוזרים אחורה בזמן? ומה האנושות עושה בכדי למנוע את האסון הזה?קישורים:סרטון המדגים הווצרות של חיידקים עמידים במעבדה:https://youtu.be/V96-RSADunM?si=PrsX3zpLFgz_w9nbהסיפור המדהים של החוקרת שהצילה את בעלה מזיהום בחיידק שעמיד לכל האנטיביוטיקות: https://www.cnn.com/videos/health/2023/12/05/phages-antibiotic-resistance-research-vital-signs-intl-spc.cnn

בשני הפרקים הבאים נדבר על אחת ההמצאות ששינו את פני הרפואה והשפיעו על האנושות בכלל - המצאת האנטיביוטיקה. נדבר על אנשים וחיידקים ועל ההבדלים ביניהם, נסביר כיצד עובדת האנטיביוטיקה, נספר את ההיסטוריה הידועה יותר והידועה פחות של גילוי התרופות האנטיביוטיות, וגם נענה על שאלה בת 2000 שנה: האם יכול להיות שתושבי פומפיי טיפלו בעצמם באנטיביוטיקה כבר בשנת 79 לספירה?

האם ידעתם שניתן למצוא זכוכית בתחבושות, בתרופות לאקנה, ואפילו במשחות שיניים? ידעתם שזכוכית מהווה כלי לקידום הטיפול בסרטן? מה כ"כ מיוחד בזכוכית שאנו מכירים? כיצד הזכוכית אפשרה למין האנושי להתפתח? איפה נמצאת הזכוכית בתוך הסקאלה שבין מוצק לנוזל? והאם פלסטיק הוא סוג של זכוכית?הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם ד"ר רחלי וקשלק, כימאית מומחית לתחום החומרים ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, בה אנו "ננפץ לרסיסים" את כל השימושים השונים והמפתיעים של זכוכית בגוף האדם. האזנה נעימה!