"המילה 'תטביע' נושאת בחובה מטען שלילי בערבית והפכה להיות תואר גנאי [...] מה שהכי מפחיד את המוסלמים בנרמול עם ישראל, יש הרבה סוגים של נרמול אבל הנרמול התרבותי והנרמול הרעיוני, המחשבתי הוא מאוד מאוד מפחיד.השאלה האם ארגוני ההתנגדות יתפרקו מנשקם כשאלה עקרונית, או אם ההתנגדות יכולה להפסיק, אם היא רגעית - היא שאלה אסלאמית [...] ההתנגדות תמשיך כל עוד קיים מצב הכיבוש, הנשק לא יפורק לא רק מבחינה צבאית. זו לא שאלה צבאית בעיניהם אלא קודם כול אמונית [...] מצוות האעדאד - ההכנה של הנשק - היא מצווה מאללה, ולכן הם לא יפסיקו אותה"."לחשוב אסלאמית" - ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות בסדרת פודקאסטים מבית "מערכות". בפרק זה נעמיק בבחינת ציר ההתנגדות (מקאומה) לעומת ציר נרמול היחסים (תטביע) עם ישראל והכרה בה כדבר טבעי, ננתח את ההבדלים התפיסתיים והאידאולוגיים ביניהם ביחסם לישראל ונבחן כיצד תפיסות אלה מִתרגמות לאסטרטגיות פעולה שונות

"כשהמוסלמי אומר רמצ'אן 'שהר אלג'האד' - חודש הג'האד - המילה ג'האד פירושה השקעת מאמץ. בשום פנים ואופן ג'האד, בעיני המוסלמים, הוא לא מלחמת קודש, אלא השקעת מאמץ. בין היתר מאמץ מלחמתי, או אולי בעיקר מאמץ מלחמתי [...] ארגוני הג'האד רואים קשר ישיר בין ההתגברות על האויב הפנימי - היצר הרע - ובין הכשירות שלהם להילחם באויב החיצוני"."לחשוב אסלאמית" – ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות – בסדרת פודקאסטים מבית "מערכות".פרק זה יראה כיצד היעדר היכרות עם המשמעויות הדתיות והתרבותיות של חודש רמצ'אן מקשה על הבנת העולם האסלאמי. נוסף על כך הפרק עוסק גם בטעויות הרווחות בשיח הישראלי סביב רמצ'אן – מהאיחולים ועד חוסר ההבחנה בינו ובין עיד אלפטר – טעויות המשקפות את הצורך של מפקדי צה"ל להכיר לעומק את התפיסות התרבותיות המצויות באזורנו.

"אנחנו צריכים להתחיל להאמין לאויב שפסוקי קראן מבחינתו אינם רק לתפארת המליצה, אלא הם בעלי זיקה ישירה לפעולה הצבאית"."לחשוב אסלאמית" – ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות – בסדרת פודקאסטים חדשה מבית "מערכות". פרק זה יראה כיצד הכשל הישראלי ב־7 באוקטובר היה לא רק מודיעיני אלא גם תרבותי. זאת בין היתר בשל התרגום הלקוי של המונח האסלאמי "וסטיה", שחמאס פעלה לאורו.

"אנחנו משתמשים במילה 'הפרה' באומרנו 'חמאס הפרה את ההסכם', אך מבחינת חמאס זו לא הפרה. זה חלק מהג'האד נגד ישראל. אין לנו הסכם שלום עם חמאס. יש לנו הֻדנה ואי־לוחמה זמנית שהיא חלק אינטגרלי מהג'האד"."לחשוב אסלאמית" – ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות – בסדרת פודקאסטים חדשה מבית "מערכות". בפרק זה נדבר על כיבוד הסכמים באסלאם בעקבות ההסכם שנחתם עם חמאס, הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים

"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי ערן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.

"חלק מההסבר להפתעת 7 באוקטובר קשור גם לכך שכל נושא ההתראה ירד בצורה משמעותית, בעיקר ככל שמדובר על התראה למלחמה כי חשבו שדבר כזה לא יקרה יותר, זו הייתה התפיסה באותו זמן". ב־7 באוקטובר 2023 מדינת ישראל חוותה את אחד הכישלונות הקשים בתולדותיה – מתקפת חמאס שהפתיעה את מערכת הביטחון והמודיעין. איך ייתכן שמדינה עם יכולות המודיעין מהתקדמות בעולם לא הצליחה להתריע בזמן? העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין" ויושק בכנס השנתי השני ללימודי מודיעין באוניברסיטה העברית ב־29 באוקטובר. בפרק הרביעי אירחנו את תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים. בפרק זה הוא מסביר כי לא הייתה סיבה אחת לכישלון 7 באוקטובר, אלא הצטברות של כשלים תפיסתיים, ארגוניים ותרבותיים שיצרה "הסערה המושלמת".

"בחרבות ברזל, הייתה לחימה בתוך בתי חולים, יחד עם חולים שלא ידענו מה מקור התחלואה שלהם ואם יש מחלות מדבקות או לא"בפרק זה נדון בשאלה כיצד מנצחים מלחמה בלי מגפה, נדבר גם על הפתעה בסיסית־אבסורדית וננסה להבין איך מתכתב המושג הזה עם 7 באוקטובר. מתארחים בפרק:רס"ן ד"ר חלי אללוף שילה, ראש תחום בריאות הצבא בחיל הרפואהסא"ל (מיל') ד"ר רועי נאון, שכתב לאחרונה מאמר ב"מערכות" בנושא ההפתעה

"הלחימה במרחב האנושי הפכה למשימה כבדת משקל, ובעקבותיה הנגישות של התקשורת והגורמים הבין לאומיים לתחום הלחימה, הכריחה את המפקדים להקדיש לכך זמן ומשאבים בצורה מעמיקה ואינטנסיבית יותר"בפרק זה נדבר על אתגר המרחב האנושי ועל חשיבותה של הכרת האוכלוסייה האזרחית בזירות הקרב המודרניות. נעסוק ביחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ולסיום נחתום במחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צה"ל באקדמיההמתארחים בפרק:סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוניד”ר אושרי בר גילד"ר עינת בן דב

"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי".בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה; נבחן איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו; ונעסוק בכוחות הלוגיסטיקה – הבטן הרכה של כל צבא מודרני – ונבין איך טכנולוגיה זולה יחסית של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחותהמתארחים בפרק:תא"ל סמואל בומנדיל – קצין החינוך והנוער הראשי.ד"ר לורן דגן עמוס – חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו במרכז בס"א, אוניברסיטת בר־אילן.רס"ן א' – רמ"ד תרגילים ולוגיסטיקה באיתמר.

"נמצא שבמשחקי מלחמה בין מחשבים יש נטייה להסלים, כמעט תמיד, והבינה המלאכותית תגיע אפילו עד מלחמה גרעינית כוללת. לעומת זאת נמצא שאנשי מקצוע נמנעים מלהגיע לסף הגרעיני במשחקי מלחמה. ההטיה נובעת מחוסר בכמות הנתונים ומאיכותם"בפרק זה נדבר על זרם השינוי של "האחים המוסלמים" שמתבסס בטורקיה, ולמה הוא חייב להטריד אותנו. נעסוק במשחקי הבינה המלאכותית בתרחישים השונים למקרי קיצון, ולסיום נחתום בספר "משהו ממני נשאר שם" שיצא לאחרונה בהוצאת "מערכות", ועוסק בחוויה של מפקד שאיבד חיילים ועל ההתאוששות מטראומהמתארחים בפרק:⁠ד"ר מיכאל ברק - חוקר בכיר וראש דסק ג'האד גלובלי במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור, ICT, מרצה למזרח התיכון, אסלאם פוליטי וארגוני ג'האד וטרור באוניברסיטת רייכמן וחוקר מצרים במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה.⁠⁠ד"ר זואי לוורניק - מומחית לביטחון ולמדיניות גרעין וטכנולוגיות חדישות וחוקרת במרכז עלמא.⁠⁠סא''ל (מיל') ד"ר דותן דרוק - מחבר הספר "משהו ממני נשאר שם"