זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר שי יגר, חוקרת במרכז דדו, על מאמרה. במאמר שכותרתו "מצפון תיפתח הרעה: שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית; איראן וסוריה, והקשר לישראל", מציגה שי את הקשר ודנה בטיבו  ובסכנותיו האפשריות לישראל. בפרק נדבר על ההיסטוריה של הקשר בין קוריאה הצפונית לציר השיעי בראשות איראן ובשינויים שהוא עבר לאורך השנים ועל מה שלמדנו עליו במלחמת "חרבות ברזל"; נבחן כיצד צפון קוריאה רואה את ישראל ומדוע חשוב להכיר את הקשר הצפון קוריאני-איראני ונשאל כיצד ישראל יכולה לפעול נגדו. האזנה מועילה! מראיינת- רס"ן קים בר מרואיינת- ד"ר שי יגר

זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה ובמכון ירושלים לאסטרטגיה, על מאמרו. במאמר שכותרתו "טורקיה, מיריב לאויב?", מציג חי את השינויים ביחסי ישראל-טורקיה לאורך השנים ומזהיר מהתפתחויות אפשריות ביחסים בין שתי המדינות. בפרק, נדבר על ההתקרבות של טורקיה תחת ממשל ארדואן לאסלאם הפוליטי, נסקור את הרבדים השונים של החברה הטורקית, נבחן את מעמדה הבין לאומי של טורקיה בדגש על יחסיה עם האיחוד האירופי ונשאל כיצד יחסיה של טורקיה לישראל השתנו לאחר אירועי ה-7.10. האזנה מועילה! מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק

זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר דנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, על מחקרה שכותרתו "התפתחות ההרתעה הישראלית בעידן הנוכחי". המחקר עוסק בסוגיית ההרתעה הישראלית וכיצד עליה להשתנות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". נדון בהקשרים ההיסטוריים אשר עיצבו את תאוריית ההרתעה הישראלית ובשינויים האזוריים והגלובליים אשר השפיעו על התפתחותה, נעסוק בדילמה שבין שמירה על סטטוס קוו באמצעות "המערכה שבין המלחמות" לבין עיצוב מחדש של המרחב, גם במחיר מלחמה,  ונשאל האם ההרתעה הישראלית באמת כשלה מול ארגון החמאס. האזנה מועילה! מראיינת- רס"ן קים בר מרואיינת- ד"ר דנה פרייזלר-סווירי

זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם מר נבו שפיגל, חוקר במכון "מולד" על מאמרו. במאמר שכותרתו "דלות מושג ההרתעה הישראלי", עוסק נבו בניתוח ביקורתי של מושג ההרתעה כפי שהוא נתפס בישראל בשנים אשר קדמו למלחמת "חרבות ברזל". נבחן את חשיבות המושג בתפישת הביטחון הישראלית וכיצד התובנות אשר רווחו טרם המלחמה השפיעו על טיב היחסים בין ישראל וארגון החמאס ועל אירועי ה7-באוקטובר, נסתכל על המושג בראייה פילוסופית עם השוואה לעולם החוק הפלילי, נשווה בין הרתעה קונבנציונאלית לא-קונבנציונאלית ונשאל אם האם עדיין יש מקום למושג ההרתעה בתפיסת הביטחון הישראלית. האזנה מועילה! לקריאת מאמרו של נבו שפיגל לחצו כאן מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- נבו שפיגל

זמין להאזנה פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש הענף לפיתוח ידע במרכז דדו , סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס על מאמרו אשר נכתב בשיתוף עם תת-אלוף ד"ר אייל פכט, מפקד המרכז. המחקר, שכותרתו "מדיניות תעשייתית ביטחונית והאסטרטגיה הישראלית במלחמת חרבות ברזל" עוסק בסוגיות הנסובות סביב רעיון המדינות התעשייתית-ביטחונית, בין היתר בראייה מוכוונת יעדי על ביטחוניים ובבחינה של האתגרים אשר מקשים על אימוץ מדיניות זו בישראל. נדון בדוגמאות והקשרים היסטוריים היכולים להוות מקרי מבחן לשילוב המדיניות במציאות הישראלית ונשאל מדוע היא נחוצה לנו דווקא עכשיו בעקבות אירועי ה-7.10. האזנה מועילה. לקריאת מאמרו של סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס לחצו כאן מראיינת-  רס"ן קים בר מרואיין- סא"ל איתי חימיניס

מערך המילואים ממלא תפקיד מכריע ביכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו במלחמת "חרבות ברזל". היקף המתנדבים והמתגייסים לשירות מילואים וזמן השירות הרב הם חסרי תקדים. זאת למרות התהיות הרבות שעלו לפני המלחמה, בצבא ובציבור, על נחיצות מערך המילואים, כשירותו המבצעית והמוטיבציה לשירות בקרב משרתיו. נראה בעליל שחששות אלו התבדו. המחקר בוחן את מקור הפער בין ההערכות והתדמית על כשירות מערך המילואים – בעיקר בזרוע היבשה – לפני המלחמה לבין הביצועים והמועילות שלו בפועל, ינתח את הסיבות לכך ויטען שהמלחמה הפגישה את מערך המילואים עם נקודות החוזק שלו. לבסוף יובאו המלצות לדרכי פעולה בהטמעת לקחי המלחמה לקראת האתגרים הצפויים למערך המילואים בעתיד הקרוב. "היו לנו כאלו בעיות, חשבנו לא נגיע. נסענו לכיוון הלא נכון באופן די מפתיע. בין כל המישורים והדרכים אפשר היה לגווע. שנים ללא תקווה כי לא ידענו איך כדאי לנסוע. אך... בכל זאת הגענו למרות הכל" (סנדרסון, 1973). מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

מאמרו של אבירם הלוי מציג את ההקשר המערכתי שבתוכו צמחה תופעת הבנדיטיות בצה״ל, ומתוכו השפיעה עמוקות על צה״ל במעלה השנים. עם זאת, הנושא של הובלת שינוי בסביבת המטה בצה״ל לא זכה עד כה לפיתוח מספק. מנגנוני החשיבה המסורבלים הקיימים כיום בצה״ל משבשים את היכולת לייצר ׳בנדיטיות במטה׳ שתחולל חשיבה ופעולות אסטרטגיות חדשניות. כדי לקדם בנדיטיות מסוג זה ראוי לאמץ את עקרונות המנהיגות האדפטיבית ואת הכלים המקדמים אי־נחת ממוסדת לטובת הנעת שינוי. רושם המלחמה עשוי להוביל לשינוי חיובי בנושא זה, אך כדי להתמודד עם האתגר יש לסגל גישה תוצאתית ולא תהליכית במטה, ולאמץ מתודולוגיה מותאמת לניהול הדיונים במטכ״ל. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 46- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

המחקר בוחן את הביטויים והמאפיינים של השחיקה המבצעית בקרב חיילי מילואים במלחמת 'חרבות ברזל' באמצעות ניתוח ראיונות עומק. הוא מנתח את הגורמים המרכזיים שהשפיעו על התפתחות השחיקה, ומציע פרקטיקות יישומיות להתמודדות עימה ולצמצום הופעתה. המחקר מזהה עשרה ביטויים מרכזיים של שחיקה במלחמה – חלקם מייצגים את ראשיתה של התופעה ואחרים את שלביה המתקדמים. הגורמים לשחיקה נותחו על פי שישה צירים מרכזיים: עומס יתר, שליטה, תגמול, שייכות, הוגנות וערכים. מהמחקר עולה חשיבותם של טיפוח מנהיגות קרבית, יצירת ודאות בעולם של חוסר ודאות, שיתוף וקבלה של עצות לביסוס תחושת שליטה, הענקת תמיכה במעגלי שייכות רחבים והצורך הקריטי בזמנים למנוחה פיזית ונפשית. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי ויינברג

האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג'מן  

המאמר עוסק בחשיבות האמון בין מפקדים לפקודים במצבי קרב על רקע מלחמת "חרבות ברזל", ומנתח כיצד אמון נבנה, נשחק או נשמר. סוגיית האמון היא מרכזית ומשמעותית ביכולת המפקד להוביל את פקודיו ולהניע אותם, והיא מתעצמת במצבי קיצון הכוללים לחץ זמן, חוסר ודאות וסיכון חיים. מהמאמר עולה החשיבות של מקצועיות המפקד ושל יכולתו להביא לתוצאות רצויות, של דאגתו לפקודיו ושל הזדהותו עם קשייהם. יש יתרונות ברורים לאמון שנבנה בעת שגרה, ואפשר להסתמך עליו בעת חירום. עם זאת, מהמחקר עולה שהמפקדים והפקודים מצליחים לייצר אמון במהירות יחסית ואף לפעול יחד במצבים שבהם רמת האמון נמוכה, כאשר המשימה המשותפת ברורה ונתפסת כחשובה דיה. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל